פרשת השבוע ממשיכה בהוראות ובהנחיות לכוהנים, ולאחר מכן נכנסת לפרשיית המועדות. לצד החגים המוכרים לנו, מופיעה מצוות הנפת העומר: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם
"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" [כ, טו]. רש"י: ממחרת השבת – ממחרת יו"ט הראשון של פסח. לפי
בטבורה של פרשת המועדות שבפרשתנו, יש פסוק שאינו קשור לרצף המועדות אלא להלכות מתנות עניים: "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ… לֶעָנִי וְלַגֵּר
ימי ספירת העומר שמופיעים במרכז פרשתנו היו אמורים להיות ימי שמחה והכנה לקראת חג מתן תורה, אולם במרוצת הדורות הם התקבעו בתודעה הקולקטיבית של עם
התמקדות בצד האטימולוגי של המילה "סופר" מעלה מסקנות מעניינות. עד להתפתחות העברית המודרנית במאה ה-19, לא שימש המונח "סופר" לתיאור של כותב או יוצר, והמונח
הרב יחיאל וסרמן – נשיא עמית של תנועת המזרחי העולמי השבוע, חגגה מדינת ישראל 76 שנים להקמתה, וגם ברוב הקהילות היהודיות בתפוצות צוין אירוע חשוב
במוצ"ש תפס אותי חבר טוב שמחנך כיתות ז', ואמר לי שיש לו משהו שייתכן שיעניין אותי בשביל הטור שלי ל'שבתון': "יש לי תלמיד שגר בשכונת
בעולמה של תורה נודע ל"ספירה" על גווניה השונים – מניין, מפקד, ספירה וכיוצ"ב – משקל מיוחד. משה רבנו נצטווה כמה פעמים "למנות" ו"לפקוד" את בני
כשפתחתי את הטיקטוק השבוע, תהיתי אם אני רואה טוב או שאולי במקרה חטפתי נבוט בראש וחזרתי בזמן לימי הביניים. תחזיקו חזק: הטרנד החדש בטיקטוק הוא
יום העצמאות כבר כאן, והשנה רבים נכנסים מבולבלים לחג ותוהים איך לציין אותו. שאלנו כמה ח"כים ושרים על התחושות שלהם לקראת יום העצמאות תשפ"ד, ואיך
