כל המאמרים במדור ויקרא

בתי שבה במבוכה רבה בתחילת השבוע שעבר מהגן. היא עובדת שם כסייעת גננת, וזה מרכז חייה. נפשה נסערה מהילדים (בני ארבע עד חמש) שלא מצאו

ל"ג בעומר, שהשנה כניסת השבת חותמת אותו, הנו יום ההילולה לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), תלמידו המובהק של רבי עקיבא. לפי ספר הזוהר,

התורה התירה לנו לאכול בשר בהמה, אך הזהירה: "וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד" [כב, כח]. הרמב"ם ב'מורה נבוכים' כתב: "ועניין

הדמוקרטיה היא שיטה חברתית ומדינית שמטרתה להבטיח שוויון זכויות מלא לכל אזרח, וכן שוויון בפני החוק. בשונה ממשטר מלוכני או טוטליטרי, שבו השלטון כופה את

איזו הזדמנות נהדרת היא מדורת ל״ג בעומר. בימים שבהם אנו אמורים לעסוק בין השאר בנהיגת כבוד זה בזה – נוצרה הזדמנות עצומה לקדם ולכונן את

בפרשתנו מופיעה מצוות קידוש השם: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…". ההבנה הפשוטה בפסוק היא שקידוש השם זו מצווה, המוטלת על עם ישראל. זאת ועוד, קידוש השם

יום ל"ג בעומר החל לקבל צביון מיוחד במאה ה-12, בהתבסס על המסורת שביום זה פסקה מיתתם של תלמידי רבי עקיבא. הגמרא מספרת ש"כולם מתו מפסח

במהלך המאה ה-20 אירעו מספר התפתחויות ששינו את יחס החברה לאנשים עם לקויות, וביניהן חקיקת הנגישות, שהפכה לשיטתית, מסודרת ומושתת על העיקרון הבסיסי של שוויון הזדמנויות. פרשת 'אמור'

הדברים שלהלן הם תמצית פרק מהספר 'מנהגי ישראל' – חיבורו הגדול של פרופ' הרב דניאל שפרבר, שבשכנות לו זכיתי לגדול. השבוע חל ל"ג בעומר, ורבים

רבים שאלו: איך נקלעה האומה לאותו שבר רוחני שאליו הגיעו תלמידי רבי עקיבא  "שלא נהגו כבוד זה בזה"? ( יבמות סב, ב) ( ע' ב'שבתון'