פרשת 'אחרי מות-קדושים' פותחת בפסוק מעורר השראה אך גם מאתגר: "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'" (ויקרא
אנחנו שנינו מאותה עיר, ליתר דיוק — מאותו הדיר. הוא שעיר, וגם אני שעיר. גדלנו יחד באותם שבילים צרים, שמענו את אותם קולות, נשפכנו לאותה
יובל שגב, סמנכ"ל הגנת סייבר Aidoc לפעמים אנו נתקלים בתקנות או בחוקים העשויים לגרום לנו להרים גבה. למשל, בבריטניה קיים חוק האוסר למות בתוך בניין
אלי וילצ׳יק, עו"ד סיבת מות שני בני אהרן היא תעלומה, והמפרשים מתקשים ונחלקים בהסברים מדוע מתו ומה חטאם, למרות הכתוב במפורש בפרשת 'שמיני' ושוב בפרשתנו
פרשת קדושים נפתחת בציווי: "וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' א-לוהיכם" (ויקרא
"לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר" – ירדה תורה לסוף דעתו של שכיר יום. במקום אחר היא כתבה זאת במפורש: "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא
"וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" [יט-כד]. רש"י משווה את מצוות נטע רבעי למצוות מעשר שני. כמו שמעשר שני "אינו נאכל מחוץ לחומות,
ימי ספירת העומר הם זמן לחשבון נפש בעיקר בין אדם לחברו. האמת שכבר אי אפשר לפתוח את הרדיו, אינטרנט, טלוויזיה או מה שלא תרצו, מבלי
לצערנו, ערב יום העצמאות, היינו עדים לשריפה ענקית עם היקף נזקים גדול. בשריפה נפגעו ערכי טבע רבים: צמחים, עצים, בעלי חיים ובתוכם גם עופות מקננים.
תוך כדי השירות הצבאי, הזדמן לא פעם להרהר במשמעות העמוקה של המושג הפיקודי יוצא הדופן ורב האחריות – "ניהול אש", ובהשלכותיו הן במישור האישי והן
