כל המאמרים במדור ויקרא

בפרשת בהר יש ריכוז של מצוות המשקפות תפיסה כלכלית-חברתית מאוזנת של התורה. היא פותחת במצוות השמיטה שמחייבת להשבית את עבודת הקרקע אחת לשבע שנים ולהפקיר

חז"ל מדגישים במקומות שונים את אופייה הדו-כיווני של הצדקה: "תני בש' ר' יהושע יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית,

במשך תקופה ארוכה התקשיתי בהבנת הביטוי "מה ענין שמיטה אצל הר סיני". עם הזמן הבנתי שהשאלה ממנה הגיע הביטוי היא- כל המצוות נאמרו בסיני, אז

פרשת בהר לא רק עוסקת בדיני השמיטה, כי אם פורשת את החשיבה החברתית-כלכלית שמאחוריהם: תפיסה של ערבות הדדית, של אחריות גם לחלשים שבחברה. תפיסה שאינה

לזכרו של הרב אליעזר נחום רבינוביץ ז"ל צמד הפרשיות בהר-בחוקותי מתחיל בציווי על השמיטה 'בהר סיני' (ויקרא כה א). מסתיים באזכורו (ויקרא כז לד) וחותם

אחת מן הקללות היא ה'הקדחת'- "אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עיניים ומדיבת נפש…" (ויקרא כ"ו ט"ז]. קללה

אחד מעמיתיי, המלמד בחורים צעירים לבר מצווה, נוהג לשאול את תלמידיו: מה המצווה הראשונה שעל ילד שהגיע לגיל בר מצווה לקיים? רבים עונים לו את

"אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ, וְאֶת-מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ." (ויקרא כ"ו, ג'-ד') קובע הפסוק, שתנובת הארץ ומזונותיו של