כל המאמרים במדור ויקרא

פרשת המועדות היא בליבת פרשת אמור. התורה סוקרת לפי מעגל השנה את המועדות השונים. ברם, במרכז הפרשה פסוק, שלכאורה אינו קשור לסדר המועדות אלא להלכות

'ליל הסדר', כשמו כן הוא, החל מערב זה, מתחילה תקופה של 'סדר ישראלי ועולמי' המסתיימים בחג שבועות. פסח, עצמאות, ל"ג בעומר, יום ירושלים, שבועות. בחינת

בתוך פרשת המועדות, המפרטת את מועדי ישראל והמאפיין המרכזי של כל מועד ומועד, מופיע עניינו של החג הפסח בציווי "ובחמשה עשר יום לחודש הזה חג

בשבוע הקרוב, יציינו שוב יהודים ברחבי העולם את ל"ג בעומר. במועד זה יפסיקו רבים מהם את מנהגי האבלות, וישובו, במידת האפשר, לשגרת חייהם. מעין חזל"ש,

הפתיח הזה של 'כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ', מופיע וחוזר על עצמו במספר מקומות בתורה, כפסוק פותח לציוויים ולמחויבויות שיחולו על העם עם כניסתו לארץ. כמו בהרבה דברים

פרשת אמור, ובעיקר השנה, היא הזדמנות מצוינת להזכיר לעצמנו את מהות יום השבת. דברי הרמב"ן בפרשה הם יסוד היסודות: ניתן לשמור את כל הלכות שבת

"אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם. ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו. ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם בטח בארצכם. ונתתי