
הצדקה היא צדק חברתי
פרשת המועדות היא בליבת פרשת אמור. התורה סוקרת לפי מעגל השנה את המועדות השונים. ברם, במרכז הפרשה פסוק, שלכאורה אינו קשור לסדר המועדות אלא להלכות

פרשת המועדות היא בליבת פרשת אמור. התורה סוקרת לפי מעגל השנה את המועדות השונים. ברם, במרכז הפרשה פסוק, שלכאורה אינו קשור לסדר המועדות אלא להלכות
פרשתנו, העוסקת באיסורי כהונה, מבחינה בין איסורי קדושה החלים על כלל הכהנים ובין מערכת של איסורים וגדרים נוספים החלים רק על הכהן-הגדול. בין החידושים המיוחדים
האם חייב אדם למנוע מילד של חברו לחטוא? על כך מלמד כפל הלשון שפותח את הפרשה: "אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו"

'ליל הסדר', כשמו כן הוא, החל מערב זה, מתחילה תקופה של 'סדר ישראלי ועולמי' המסתיימים בחג שבועות. פסח, עצמאות, ל"ג בעומר, יום ירושלים, שבועות. בחינת

בתוך פרשת המועדות, המפרטת את מועדי ישראל והמאפיין המרכזי של כל מועד ומועד, מופיע עניינו של החג הפסח בציווי "ובחמשה עשר יום לחודש הזה חג

בשבוע הקרוב, יציינו שוב יהודים ברחבי העולם את ל"ג בעומר. במועד זה יפסיקו רבים מהם את מנהגי האבלות, וישובו, במידת האפשר, לשגרת חייהם. מעין חזל"ש,

הפתיח הזה של 'כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ', מופיע וחוזר על עצמו במספר מקומות בתורה, כפסוק פותח לציוויים ולמחויבויות שיחולו על העם עם כניסתו לארץ. כמו בהרבה דברים

פרשת אמור, ובעיקר השנה, היא הזדמנות מצוינת להזכיר לעצמנו את מהות יום השבת. דברי הרמב"ן בפרשה הם יסוד היסודות: ניתן לשמור את כל הלכות שבת

"אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם. ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו. ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם בטח בארצכם. ונתתי
בשלהי פרשת בהר מצווה אותנו התורה על איסור נתינת אבן משכית בארצנו. המתבונן בפרשנים ימצא שקיימות שתי מגמות בביאור המושג "אבן משכית". האחת, שמייצגה הוא