כל המאמרים במדור במדבר

אחרי מעמד הר סיני נשארים בני ישראל במקום למשך כשנה שלמה. מקבלים את המצוות, את סדרי עבודת המשכן ואת סדר המחנות והמסעות. לכאורה עבר העם

אהרן הכהן נצטווה להדליק את הנרות שבמשכן בשפה ייחודית: "… בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (במדבר ח'). ביטוי זה מופיע

מצוות החצוצרות שבפרשה מהווה מפתח להבנת אסטרטגית הקיום הלאומית של היהדות, בשגרה ובשעת מלחמה. "וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם

הפרטים המרובים על סדר חניית בני ישראל במדבר נראים טרחניים למדי. חזרה מייגעת, תריסר פעמים, על קורבנות הנשיאים, נתונים סטטיסטיים יבשים בנוגע לכל שבט ושבט,

"וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" 'יביא אותו, וכי אחרים מביאים אותו והלא הוא מביא את עצמו זו

הפרשה עוסקת בדמויות שונות הנמצאות בפסיפס של הציבור היהודי. בצד החיובי של הציבור מזה ובצד שנגזר עליו לצאת אל מחוץ למחנה, מזה. סוגר את הפרשה