כל המאמרים במדור במדבר

התורה (במדבר י י) מצווה לתקוע בחצוצרות בימי צער "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם". בביאור זמן ימי השמחה שאליו כוונה התורה אנו מוצאים שלל פירושים מן הקצה אל

אחת התובנות המרכזיות המלוות את מי שעוסק בטיפול באנשים כגון עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, רבנים וכדומה, היא להקשיב היטב למילים בהם בוחר האיש שמולך להשתמש, ולנסות

פרשתנו מהווה המשך לפרשת במדבר – למפקד ולהמשך ההכנות לקראת המסע לארץ ישראל. קריאת פרשתנו מקבלת משמעות מיוחדת כשהיא סמוכה לזמן מתן תורתנו. יש בה

פסוק חידתי מצאתי בפרשת השבוע שלנו: "וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם" (במדבר, ד', ל"ב). במה הכתוב מדבר ומה בא ללמדנו? מבאר הרמב"ן במקום: "וטעם

חידה שנתית. התורה, המקמצת בדרך כלל במילותיה, 'מבזבזת' למעלה מ-60 פסוקים על חזרה מיותרת לכאורה על פרטי הקורבנות הזהים בפרשת הנשיאים. התשובה המקובלת שמה את

אריה ארזי (הכהן) סמנכ"ל באוניברסיטת בר אילן ומרצה לניהול ומנהיגות בפרשת נשא מצווים הכוהנים לברך את ישראל (ו, כג). לפני אמירת הברכה עצמה, שהטקסט המקודש

אחת לכמה שנים טוב להתבונן על העבר ולחזור על אחד מהאתגרים הלא גדולים אך המשמעותיים ביותר כלפי העתיד. תיקוני ליל שבועות נערכים ב״ה בכל מקום.

ספר במדבר פותח במינוי נשיאי המטות, קרואי העדה, ומניית יוצאי הצבא, בני העשרים ומעלה בכל שבט ושבט. מאופן אִזכּוּר שמם של הנשיאים, ניתן ללמוד דבר

שנה שלמה הכינו את בני ישראל לרגל יציאתם למסע לארץ ישראל. ועכשיו, אחרי שנתנו להם את "חוברת ההרכבה" של איקאה, המדריך לנודד המתחיל, הם סוף