כל המאמרים במדור במדבר

האם עדיף שהאדם יתמודד עם בעיותיו הגשמיות והרוחניות בכוחות עצמו ועלינו להכשירו לכך, או שטוב לו להיות יצור נתמך המסתייע באחרים? באגרתו לאחינו בני תימן

לאחר תיאור המתנות שהגישו נשיאי העדה לכבוד חנוכת המשכן, הפרשה מסתיימת בפסוק שרב הנסתר בו על הנגלה: "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע

פרשת נשא מציגה בפנינו את הלכותיו ודיניו של הנזיר "איש או אישה כי יפליא לנדר נדר נזיר…מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר… כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא

"וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" פעמים רבות אנו סמוכים ובטוחים שחיים של קדושה תלויים במידה רבה של

הניסוח של פרשת הנזיר חושף בפנינו גישה מורכבת של התורה למעשה הנזירות ולהלכי הנפש של האדם שמביאים אותו לקבל על עצמו נזירות: "איש או אישה

האם יכולה להיות לגיטימציה דתית לחילול שבת? התשובה החד-משמעית היא שלא. מצוות השבת ניתנה לכל עם ישראל ולא לדתיים בלבד. היא ברית קודש שבין עם

הרמב"ם ניסח את י"ג עיקרי האמונה. ברבות הימים התברר כי מספר העיקרים גדול מידי וניתן לצמצמו משמעותית. לא ויתור או ביטול על עיקרים אלא הכלה.

אחד ממנהגי חג השבועות הוא מנהג התיקון. המקור לתיקון ליל שבועות הוא מאוחר וככל הנראה הוחל בו רק בעקבות האירוע המיסטי שארע לר' יוסף קארו

החל מהשבוע, נפלה בידי הזכות לעסוק בפרשות השבוע (עד כה עסקתי בהפטרות). פרשת במדבר, סופרת ומונה את יוצאי הצבא שבט אחר שבט, למעט שבט לוי,

לפי הפתגם שטבע רס"ג בספרו אמונות ודעות (מאמר ג ז'): "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה", משמע שיחודו של עם ישראל הוא בתורה, וכך משמע גם