מהם הקשיים העומדים בפני המנהיגות ? תשומת הלב שלנו ניתנת בדרך כלל למטרות הכלליות והגדולות שהמנהיגות צריכה להוביל אליהן. בין אם מדובר במציאות ביטחונית, במציאות
על פניו, יש הבדל מהותי בין הראייה לדיבור. הדיבור הינו פעולה אקטיבית, שיש לה קול שאחרים שומעים אותו, ונזקו של הדיבור הוא מיידי וישיר. אנשים
במשפט זכויות האדם המודרני, נחשבת הזכות לפרטיות חדשה יחסית. בניסיון לאתר את עקבותיה במשפט העברי, מציינים רבים את אחד הפסוקים הנודעים ביותר בתורה, שעמו נפתחת
פרשת השבוע מפגישה אותנו עם סיפורו של בלעם וגיוסו על ידי בלק בן ציפור לטובת המואבים. בלעם נשכר כדי לקלל את עם ישראל, שמעוצמתו חשש
בפרשה זו שלשה 'גיבורים': בלק, בלעם והאתון. מניעיו ומעשיו של בלק צבועים ב'צבע' ברור לחלוטין. כמלך הוא עושה כל אשר לאל ידו להציל את עמו,
כל אדם ישר סולד מאנשים המדקדקים במצוות שבין אדם למקום, ומקלים ראש במצוות שבין אדם לחברו. תכונה מעין זו אפיינה את בלעם. הוא היה בדרגה
לפני הרבה שנים הבאתי לכיתת הלימוד צילום של דף מתוך האנציקלופדיה התלמודית. אחד הלומדים קרא מן הדף, ובלי משים, על אף שהאנציקלופדיה כתובה בשני טורים,
לאחר ששמע בלק מלך מואב על התבוסה שנחל האמורי מהאומה הישראלית, נתקף חרדה. " וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא, וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי
"…וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן…" (במדבר כ"ב, כ"ח) רבים מאתנו נוטים להתרשם מן הנס של הענקת כושר הדיבור לאתון. אבקש להתמקד בעובדה מפתיעה לא פחות,
בלק מלך מואב חש מאויים ע"י עם ישראל הניצב על גבולו, וביקש לשכור את שרותיו של בלעם כדי שיסייע לו להתמודד עם האיום בצורה לא
