כל המאמרים במדור במדבר

עלינו לדעת שיש קברניט נאמן שמוביל את הספינה, וכי כל התהליכים מובילים למקום אליו הם צריכים להוביל ישנן תשובות שונות לשאלה מדוע נכתבו כל 42

הפרשה פותחת בתיאור מפורט של מסעות בני ישראל במדבר. וכך מפרש רש"י את הצורך בפירוט המסעות: "למה נכתבו המסעות הללו? להודיע חסדיו של מקום, שאעפ"י

הפרשה שלנו עוסקת מצד אחד בתיאור הטלטלות שעברו בני ישראל במדבר, ומצד שני בהתיישבות ובהתקבעות בארץ ישראל. להתיישבות בארץ קשורים הנושאים של תיאור חלוקת הנחלות,

לכל 'מסע' כביטוי כולל יש שלושה שלבים מובחנים: יציאה מנקודת המוצא, המסע עצמו והחניה בנקודת היעד. פעמים היציאה היא העיקר כמו: "ויצא יעקב מבאר שבע",

מצוות ישוב הארץ מטילה עלינו חובות מגוונות אשר אחת מהן היא לשמור על חזותה החיצונית של הארץ. חובה זו מוצאים אנו בכמה מקורות: כמו המצווה שבפרשתנו להשאיר

כתוב במשנה במסכת תענית, (דף כו, עמוד א-ב); "חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז, וחמשה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל

'מסע הכומתה', או אם תרצו- 'הגיבושון' של העם היהודי הצעיר שנוצר רק לפני עשרות שנים, מגיע אל סיומו לאחר ארבעים שנה במדבר. בתקופה הזו עבר

נאמר בפרשתנו: "אִישׁ כִּי יִדֹּר… אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה". פירש רש"י: לא יחל דברו –

ההתנתקות של בני גד ובני ראובן דומה להתנתקות המתרחשת כיום בחברה הישראלית, שחלק מהחברה מנתקת את מדינת ישראל מארץ ישראל בקשתם של בני גד ובני ראובן: "אל

אנחנו מוכנים ליפול פעם אחר פעם במלכודת דברי החלקלקות, לא מתייחסים להפרת הבטחות עבר; ולא מתעמקים בקיומן של הבטחות סותרות "ככל היוצא מפיו יעשה" –