לא לשכוח תחנות ביניים

הפרשה פותחת בתיאור מפורט של מסעות בני ישראל במדבר. וכך מפרש רש"י את הצורך בפירוט המסעות: "למה נכתבו המסעות הללו? להודיע חסדיו של מקום, שאעפ"י שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה, ולא היתה להם מנוחה…".

לדעתו, הכתוב מבקש להדגיש את רחמי הקב"ה על ישראל. הכתוב מפרט את סדר המסעות, כדי להבליט את חסדי המקום ברוך הוא בכך שההפסקות בין המסעות היו ארוכות ובכך המסע היה קל יותר.

ניתן להציע הסבר שונה לצורך בפירוט המסעות. אמנם ההליכה הממושכת נגרמה בעטיו של חטא, אבל בדיעבד המסע תרם לעיצובו של העם לקראת כניסתו לארץ ישראל. המסע  היה אתגר הכרחי לאומה שיצאה ממצרים, ועומדת לפני כיבוש הארץ. נקודה זו מודגשת בכתוב: "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם…".  בפסוק מודגשת היציאה ממצרים ולא ההגעה לארץ ישראל. 'ישמח משה' מסביר כך: "כי עיקר היציאה היא ממש בשביל מסעיהם, ולא כמו העולה על הדעת כי הנסיעה היא רק טפל כדי להגיע למחוז החפץ".

בדרך כלל, הנסיעה היא אמצעי להגיע אל היעד. אולם, במקרים מסוימים, כגון ביציאה לטיולים, הנסיעה היא חלק מהמטרה. הנסיעה ברכב משפחתי מגבשת את המשפחה והעצירה והתרעננות בדרך במקומות שונים מרחיבות את הדעת. לאחר צאתה ממצרים,  זקוקה  היתה  האומה לעבור תהליך רוחני משמעותי. היה צורך במשברים ובהצלחות. הדינמיקה הזו עיצבה את העם לקראת כניסתו לארץ ישראל.

פרק המסעות שבפרשתנו הוא מעין אלבום תמונות של טיול. התורה מפרטת עבורנו את כל המקומות כדי שנעיין ביומן ונדלה כוחות לאתגרים עתידיים. וכך מפרש הספורנו: "רצה הא-ל יתברך שיכתבו מסעי ישראל, להודיע זכותם בלכתם אחריו במדבר בארץ לא זרועה, באופן שיהיו ראויים להיכנס לארץ".

כל מקום מתאר ניסיון, כל אתר משקף התמודדות שלימה של אומה מול משברים גדולים. אולם, נראה שלא רק המסעות עיצבו את האומה, אלא גם החניות. ושמא זו הסיבה שהתורה כותבת גם את שמות מקומות החנייה. התורה מצווה אותנו לזכור את המסע כולל המקומות שחנו בין מסע למסע. מסתבר שמקומות החנייה חשובים לא פחות מהדרך. הם אלו שמסכמים את התחנה וגורמים לנו להסתובב ולראות את קו האופק המתמתח לאורך העבר, ההולך ומתרחק.

גם מהלך החיים שלנו הוא "מסע", אולם זקוקים אנו בחיינו גם ל"חניות"- למצבי ביניים, שבהם אנחנו מסיימים יעד ועוברים ליעד הבא. צריך במסע להתקדם, אבל גם לדעת לעשות "תחנות ביניים" כדי שהמשכו של המסע בחיינו יהיה איכותי ומדויק יותר.

(מסעי תשפ"ב)