בסוף הפרשה מופיעה שירה קצרה המזכירה בפתיחתה את שירת הים: 'אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי
פרשת חקת מתחילה בהלכות פרה אדומה שטעמה לא ברור ומסתיימת בהיערכות עם ישראל בערבות יריחו לקראת מעבר הירדן במהלך טבעי ומובן לחלוטין. לכאורה ההיפך המוחלט.
הפטרת הפרשה עוסקת ביפתח הגלעדי ובמלחמתו בבני עמון (שופטים/י"א). עם ישראל מצוי בצרה (יחסיו עם ה' מעורערים) והוא מחפש אדם מושיע, גיבור חיל. האיש נמצא
בתיאורים השיריים של פרשת חקת אנו מוצאים "סגירת חשבונות" עם כמה וכמה מאויבי ישראל לקראת שלהי הנדודים במדבר. בין השאר, מוזכרת התנהגותם הבזויה של יושבי
"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"
משבר 'מי מריבה' שבפרשתנו מצטרף למערכת משברים סביב הצורך הקיומי הבסיסי במים, בעת מסע עם ישראל במדבר. נעמוד על ההתייחסות המיוחדת של התורה לצורך במים
הרב יואל מנוביץ ראש ישיבת הגולן האדם הוא נזר הבריאה, "ותחסרהו מעט מאלוקים". בעל חכמה, בינה ודעת, ומאידך, באותו פסוק נאמר גם "מה אנוש כי
"כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ ל-ה' בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה: וּפְדוּיָו מִבֶּן
מקריאה שטחית של הפרשה ניתן לחשוב כי שוב מדובר בתלונות העם על משה ועל הקב״ה. אך זה ממש לא כך. הרמב״ן רואה את פרשת קורח
ד"ר יושי פרג'ון אונ' בר-אילן ידוע לכל שקורח מרד במשה ונענש על כך במוות נורא. למרבה ההפתעה איש אינו יודע בוודאות מהו אותו מוות נורא
