כל המאמרים במדור במדבר

מה גרם לנביאים לקבוע את צום י"ז בתמוז? האבל בתשעה באב מובן שכן הוא על החורבן עצמו. גם את צום עשרה בטבת קל להבין, יום

על אף שחייו של יוסף היו בסכנה פעמים רבות, זכה יוסף בהמשך חייו לעדנה ואריכות ימים. הכתוב מעיד, שזכה לראות בני שלשים מבניו ובתוכם את

בנות צלפחד מלמדות אותנו שיעור באסרטיביות: "וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד… תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ" (במדבר, כ"ז, א'). אסרטיביות היא סגנון תקשורת המוגדר במילון כ"יכולת לבטא

במציאות שלנו קיימים שני סוגים שונים של אנשים. אלו שאוהבים לחלום, שמדמיינים מה היה יכול לקרות ומה אולי יקרה, שאוהבים פנטזיות גם אם אין להן

לא רק ביציאת מצרים הושיע משה רבנו את ישראל, והוציאם מעבדות לחרות, אלא גם לאחר מכן, כשריחפה סכנת כליה על ישראל, עמד משה בפרץ וסילק

הקנאות נתפסת כגורם המסכן את המציאות. אנחנו מדברים בשבחה של המתינות, מדגישים פעם אחר פעם שנפסקה הלכה כבית הלל. אלא, שבחברה שבה אני חי, אני

לאחר שמשה נתבשר על אי היכנסו לארץ המובטחת, ביקש מהקב"ה: "יִפְקֹד ה' אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר

קנאות היא לא בהכרח דבר רע, כפי ששלום הוא לא בהכרח דבר טוב. בשיח האלים והרדוד השוטף את מחוזותינו, די אם נדביק לאדם את התואר

בלעם הוא מהדמויות המורכבות ביותר במקרא. מצד אחד: בלעם הרשע, איש שלמען תאוות בצע הלך כנגד דברי ה' הראשונים אליו, שביקש לקלל את ישראל, ומשראה

ה'ברכות' של בלעם הינן מקור מרתק להתחקות אחר כוונותיו המקוריות: "מ'ברכותיו' של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו" (סנהדרין קה ב). ניתן ללמוד מה