"וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה: אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה
פרשת שלח עוסקת בתכונה המאפיינת את עם ישראל במדבר – היכולת להיכשל בדקה ה -90. כך היה אחרי השיא הרוחני של מעמד הר סיני וכך
פרשיית המקושש מכסה יותר משהיא מגלה. בניגוד למקובל, אין היא מגלה את שמו של החוטא, ואין היא מגלה לנו מה היה חטאו המדויק (תולש? מעמר?
שמואל מרצבך ירושלים תורת ישראל, תורה המתהלכת עם החיים היא. כתורת-חיים מורה היא גם סדרי משטר וחברה ובכללם גם הדרכות למניעת שחיתות – היינו התנהגות
הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים בָּאָרֶץ, אֶת-תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן, אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בּוֹ. וְאֶת- אָבִיךָ וְאֶת-אִמֵּךְ וְאֶת אַחַיִךְ וְאֶת כָּל-בֵּית אָבִיךְ תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבַּיְתָה (יהושוע
בפרשת שלח אנו נתקלים בגבורה העילאית של יהושע בן-נון, ובעיקר של כָּלֵב בן-יפנה, בעמידה בלתי מתפשרת מול עם ישראל. על כָּלֵב נאמר (במדבר יג, ל):
"עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ" (במדבר יד',יא'), קבל הקב"ה על חוסר האמונה שהפגינו בני ישראל
העונש שהוטל על עם ישראל בעטיו של חטא המרגלים הוא אחת מהמכות הקשות שספג עם ישראל בלכתו במדבר. דווקא בשעה כה קשה מצטווה משה ללמד
חטא המרגלים היה אחד הכישלונות הלאומיים הטראומטיים בתולדותינו. רשמיו והשלכותיו מלווים אותנו עד היום. כמו באירועים טראומטיים אחרים, יש מקום להפקת לקחים מהכישלון, לבל נשגה
הרב אהרן כ"ץ ראש בית המדרש להלכה המכון הגבוה לתורה אוני' בר אילן פרשיות ספר במדבר מחדדות ביותר את החובה לקבל את סמכותו של המנהיג
