על המדבר והתורה
בארץ ישראל לא קם העם היהודי. העם היהודי קם בתהליך ארוך, שהחל בארץ מצרים, ובא לידי ביטוי בעשיית הפסח, שהיא תחילת כריתת הברית שבין עם
בארץ ישראל לא קם העם היהודי. העם היהודי קם בתהליך ארוך, שהחל בארץ מצרים, ובא לידי ביטוי בעשיית הפסח, שהיא תחילת כריתת הברית שבין עם

ספר במדבר מקיף את רובה המוחלט של תקופת השהות במדבר, מחודש אייר של השנה השנייה ליציאת ממצרים ועד לערב הכניסה לארץ. לכתחילה, השהות במדבר הייתה

משחר ההיסטוריה האנושית ועד ימינו, כמעט בכל התרבויות, הייחוס המשפחתי הלך אחר האב. היהדות אינה יוצאת מהכלל, וכך מצינו בפרשת השבוע את העדות לכך: "שְׂאוּ
הפרק הראשון של ספר במדבר מוקדש למניין השבטים בשנה השנייה לצאתם של ישראל ממצרים. כל המתבונן יראה בנקל שמנייני השבטים כולם מעוגלים למאות, בעוד שבט

הפטרת "במדבר", הלקוחה מספר הושע, קשה לקריאה. תחילתה מזמינה: "והיה מספר בני ישראל כחול הים…", סופה כובש: "וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'". אך תוכה
חודש אייר הינו חודש שקט וצנוע. קשה לו להתבלט בין ניסן ופסח לבין סיון וקבלת התורה. הוא מתנחם בהיותו בדמדומי האביב, לפני חומו של הקיץ.
ספר במדבר פותח במפקד של עם ישראל במדבר. אין זה המיפקד הראשון. המדרש מונה עשר פעמים, שנמנו ישראל ובתוכם חמשה שנעשו בהיותם במדבר (במדבר רבא
"וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם" (במדבר ג, יב). קדושת הבכורות מומרת בהקדשת

הגמרא כותבת: "אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול

על אף שבדומה לשאר חומשי התורה, בפי חז"ל (וכך גם בתרגום השבעים וממנו באנגלית) מכונים הספרים בשמות אחרים (כגון ספר "יציאת מצרים" – שמות; "תורת