אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ
בתיאורים השיריים של פרשת חקת אנו מוצאים "סגירת חשבונות" עם כמה וכמה מאויבי ישראל לקראת שלהי הנדודים במדבר. בין השאר, מוזכרת התנהגותם הבזויה של יושבי
בתיאורים השיריים של פרשת חקת אנו מוצאים "סגירת חשבונות" עם כמה וכמה מאויבי ישראל לקראת שלהי הנדודים במדבר. בין השאר, מוזכרת התנהגותם הבזויה של יושבי

"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"

משבר 'מי מריבה' שבפרשתנו מצטרף למערכת משברים סביב הצורך הקיומי הבסיסי במים, בעת מסע עם ישראל במדבר. נעמוד על ההתייחסות המיוחדת של התורה לצורך במים
הרב יואל מנוביץ ראש ישיבת הגולן האדם הוא נזר הבריאה, "ותחסרהו מעט מאלוקים". בעל חכמה, בינה ודעת, ומאידך, באותו פסוק נאמר גם "מה אנוש כי

"כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ ל-ה' בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה: וּפְדוּיָו מִבֶּן

מקריאה שטחית של הפרשה ניתן לחשוב כי שוב מדובר בתלונות העם על משה ועל הקב״ה. אך זה ממש לא כך. הרמב״ן רואה את פרשת קורח
ד"ר יושי פרג'ון אונ' בר-אילן ידוע לכל שקורח מרד במשה ונענש על כך במוות נורא. למרבה ההפתעה איש אינו יודע בוודאות מהו אותו מוות נורא
המדרש הקובע: "קרח שפיקח היה מה ראה לשטות זו"? מניח שקרח פיקח היה. והשאלה היא, מנין למדרש מידע על טיבו של קורח, שהרי התורה הקדישה
מרים סמואל אשת און בן פלת הצילה בחכמתה את בעלה ואילו אשת קרח היא היא שהיפילתו. "חכמת נשים בנתה ביתה ואיולת בידיה תהרסנה" [משלי יד,א].
אין הרבה חדש תחת השמש. מתוך הקריאה בפרשתנו לומדים אנו, בדומה לסיפורים מקראיים אחרים, על קנאה ומריבה על הבכורה ולמי מגיע יותר. מקריאת הפסוקים יש