השבועות האחרונים העניקו לעם היושב בציון הצצה אל מחוזות השפלות האנושית של תאוות הכבוד והתשוקה להשתרר, במיוחד במחוזות הרבנות. תלי תלים של גידופים, קללות, ניאוצים,
ד״ר אמיר חנצ׳ינסקי, עו"ד, ״הסוד היהודי״ ״כי ידעתי״, אומר בלק מלך מואב לבלעם הקוסם המדייני, "את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר״ (במדבר כב,ו). חז״ל
אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא: בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה – משום טורח צבור. מאי
הפרשה הפרוסה לפנינו רב בה הנסתר על הנגלה, ודמות גיבורה לוט בערפל. בלעם החיגר שתום העין יוצא לקלל ונמצא מהלל, מברך ומקלס את בני ישראל
לקראת סוף נבואתו, אומר בלעם את המילים הבאות (במדבר כ"ד, כ"ג): "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל". מה פשר הזהרתו זו של בלעם?
פרשת בלק ובלעם היא מן הפרשיות הידועות ביותר בתורה וקובעת ברכה לעצמה. זוהי הפרשה היחידה בתורה שנקראת על שמו של נביא גוי (שנייה לה היא
פרשתנו נקראת בגמ' גם 'פרשת בלעם' (בבא בתרא יד ב) ולא בכדי. האישיות הדומיננטית בפרשה היא בלעם. בלעם היה נביא גדול שהושווה למשה, גדול הנביאים:
בסוף הפרשה מובא מעשה אודות קנאותו של פינחס "והנה איש מבני ישראל ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל… ויקם
בלק לקח את בלעם לשדה צופים כדי שיקלל את עם ישראל. במקום הקללה ה' שם בפי בלעם את הדברים הבאים: "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר קוּם בָּלָק
"שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵ-ל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה" אנו מתייחסים לבלעם כאל סמל הרשע. כך הוא מכונה בשלל מקורות: "כל מי שיש בידו שלשה
