כל המאמרים במדור במדבר

אינני יודע מתי אתם קוראים משפטים אלה, לפני קריאת התורה או אחריה, והאם כבר שמעתם את דרשת הרב. מה שברור הוא שרבים מכם ישמעו השבת

"ויקהילו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המורים, המן הסלע הזה נוציא לכם מים. וירם משה את ידו ויך את

האם יש דרך לפענח את מה שהתורה מבקשת ללמד אותנו בטומאת המת? האם ניתן לתרגם את הבשורה שבטומאה זו לשפתנו אנו היום, או שהיא שייכת

שאלה: למרבה הצער, במלחמת "עם כלביא" חווה העורף הישראלי פגיעות משמעותיות, בגוף ובנפש. תופעה מצערת ומקוממת שהתפתחה בכמה מזירות ההרס הייתה של גנבים או בוזזים

חופשת הקיץ הארוכה שאנו ניצבים בפתחה, מוצאת אותנו בימים מורכבים. המלחמה בעזה עדיין גובה מאיתנו מחירים כבדים. האזעקות, הבומים, ורעד הנפילות מהשבועות האחרונים עדיין מהדהדים

ברגע אחד, המלחמה מול איראן הסתיימה. ימים של מצור בבתים, לילות ללא שינה, שיתוק חלקים נרחבים במשק הסתיימו בהכרזה – חזל"ש – חוזרים לשגרה. בלתי

"וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם. וְלֹא־הָיָ֥ה מַ֖יִם לָעֵדָ֑ה" (במדבר כ', א'-ב'). שתי מילים קצרות וחרישיות – "ותמת שם מרים" – מציינות את מותה של אחת

מאמרו של ד"ר חזות, "מגבלות השכל האנושי", מעלה נקודה מהותית לגבי יכולתנו להבין את העולם הסובב אותנו, ובפרט את עומקן של מצוות כמו פרה אדומה.

אחרי פרשת 'מי מריבה', שהתרחשה בקדש, נאמר: "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם… נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר…".

מנהגנו בתפילת ערב שבת, לומר את הפסוקים מפרשת 'בראשית': "ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם..". ולא פעם אחת אנו אומרים אותם אלא שלוש פעמים: בתפילת העמידה