
למה יאמרו הגויים?
"לא חשוב מה יאמרו הגויים. חשוב מה יעשו היהודים". אמרה זו מעורה היטב בנקודות ציון רבות בהיסטוריה היהודית. לימים הייתה גם לאחד מקווי הדרך המנחים

"לא חשוב מה יאמרו הגויים. חשוב מה יעשו היהודים". אמרה זו מעורה היטב בנקודות ציון רבות בהיסטוריה היהודית. לימים הייתה גם לאחד מקווי הדרך המנחים

פרשת בהעלותך, כמו ספר במדבר כולו, משקפים את תלאות ה'מדבר' וצרותיו. לאחר המעמד הנשגב של יציאת מצרים, התרוננות הנפש בקריעת ים סוף ושמחת הנשמה בשירת
הרב אהרון בק ר"מ בישיבת ההסדר ראשון לציון קברות התאווה. האספסוף מתאווים לבשר, וסוחפים איתם גם את בני ישראל. העם בוכה למשפחותיו. משה רבינו שומע
דברי חז"ל על פרשת עגלה ערופה כי היכולת לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה" אינה מובנת מאליה, צריכים להיות נר לרגלינו בשעה שאנו באים
חלק מרכזי של פרשתנו מוקדש לקרבנות הנשיאים, שהביאו לחנוכת המזבח. רבים עסקו במשמעות קרבנם של הנשיאים, ובשאלה מדוע התורה חוזרת ומתארת את קרבנו של כל
נכנסתי אל בית המדרש. נעמדתי מול ארון הספרים, ובהיתי בו שעה ארוכה. ליל שבועות היה, ואף שהשעה היתה כבר מאוחרת, הרגשתי רצון עז ללמוד מעט

חלק בלתי נפרד מסידור המחנה בישראל הוא התמודדות עם חריגים. נכון הדבר כי היסוד הוא לאומי כללי, ועל כן קראנו בתחילת ספר במדבר את הקמת
ד"ר אמנון אלדר מנכ"ל רשת אמי"ת ספר במדבר שאנו מתחילים לקרוא בו השבת, הינו המשך למאורעות המתוארים בסוף ספר שמות. ספר ויקרא המפריד בין שני
רש"י, בפירושו לתורה, פותח כל חומש בהזכרת חיבתן של ישראל. יש בכך קודם כל אמירה רבת משמעות כלפי התורה וכלפי ישראל: התורה פותחת שוב ושוב

השעה ששוחררה ירושלים ושבה לידינו הייתה שעת התרוממות נפש גדולה. ירושלים של זהב הפך להיות ההמנון הבלתי רשמי של מדינת ישראל; העם כולו עמד נרגש