דברי הפרידה של משה רבנו מעם ישראל מאפשרים לנו לזהות תופעות חברתיות וציבוריות שאיתן נאלץ להתמודד כמנהיג. חלק מתופעות אלה קיימות גם כיום, בחלוף יותר
הרב קובי בורשטיין מנהל התוכן במרכז מורשת קטיף, ניצן בפרשתנו פונה משה אל בני גד ובני ראובן ואומר להם "חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" – ראשונים עסקו בשאלה מה תפקידם של השמיים והארץ בהקשר זה. הלוא לא הם הנתבעים לקיים את מצוות
מדוע סרב משה להגיע לעולם הבא? איתן פינקלשטיין, דוקטורנט לתנ"ך ב'מכון הגבוה לתורה', אוניברסיטת בר-אילן קרא הקב"ה לנשמה מתוך גופו ואמר לה: בתי, מאה ועשרים
בפרשתנו (דברים לא,יב) נקרא על מעמד ההקהל, שמצווה עליו משה את הכהנים והזקנים. במעמד זה יש לשנן את דברי התורה לכלל האומה, בשביל לשמור על
המצווה שחותמת את התורה היא מצוות כתיבת ספר תורה, ודומה שאין עוד מערכת משפטית או דתית בעולם, שקיימת בה מצווה דומה שלפיה על כל אדם
הנסתרות לד' א-לוהינו – כלל עקרוני זה מציב מחסום בלתי עביר בינינו לבין ריבונו של עולם. אף שנבראנו בצלם א-לוהים אין אנו יודעים את הנסתרות.
האם ייתכן "מרד קדוש"? איתן פינקלשטיין, דוקטורנט לתנ"ך ב'מכון הגבוה לתורה', אוניברסיטת בר-אילן "ברוך אתה בבואך [וברוך אתה בצאתך]" (דברים כ"ח, ו) – אמר ר'
גילויי הסולידריות שנתגלו במלחמה האחרונה חיממו את הלב. אכן, הייתה זו שעת חסד, אך שעה קצרה למדי. אך נדמו רעמי הקטיושות וכבר שבנו למחלוקות הישנות.
הרב צחי הרשקוביץ בפרשתנו אנו קוראים את פרשות הברכה והקללה, המלאות בתאורים בצבעים עזים של עתידנו בארץ, אם נלך אחרי ה', ואם ח"ו נחדל מלעשות
