כל המאמרים במדור דברים

מילת המפתח של יוה"כ היא 'חיים'. בהוספות לתפילת העמידה שנקבעו ע"י הגאונים לכל עשי"ת אנו מוסיפים שמונה פעמים את המילה חיים בקטעים: "זכרנו", "מי כמוך",

כמשל, סיפר רבי ישראל מסלנט זצ"ל את מעשה הסנדלר המפורסם. בשעה מאוחרת ראה רבי ישראל את הסנדלר עדיין רוכן על עבודתו. "האם לא כדאי שתלך

לנוכח פשרם הסתום של כמה מן הפריטים שמופיעים ברשימת החטאים המקובלת בסדר הוידוי, הופיעו בשנים האחרונות "מדריכי עזר", שנועדו להקל על אומר הוידוי לזכור כל

  התשובה והסליחה יונקות שתיהן את כוחן ממידת הענווה. קשה לנו בני האדם לסלוח. האגו לא נותן ולא שמח עם הסליחה. האגו הוא זה שלוחש

לאחר שמשה רבינו מגלה לעם ישראל 'מָה ה' אֱ-לֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ' [דברים י יב], הוא מוסיף עוד ציווי כפול – 'וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם

פרשתנו פותחת בפסוק "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה". אם משמעות המילה "עקב" בפרשה היא "אם", דהיינו הבעת תנאי, למה לא לכתוב בפסוק את המילה

בעולמה של מורשת ישראל הכירו בחשיבות השֵם כמעשה מהותי, לא רק טכני-שימושי, למן ימי בראשית. המקרא רצוף מדרשי שֵמות המבקשים ליתן טעם בשמו של אדם.