כל המאמרים במדור דברים

אגדה אורבנית מספרת שבסמוך לפני תשעה באב ניגש אחד הבחורים בפוניבז' ל"מרן ראש הישיבה", הגרא"מ שך ע"ה, ושאל אותו האם גם ב'בין הזמנים' עליו ללמוד

כחלק מנאומו המכונן של משה, אנחנו רואים בתחילת הפרשה וידוי אישי וחשוף: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר… אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר

לע"נ יהונתן דויטש הי"ד שנרצח בפיגוע בבקעה ובתפילה להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.  לפני כשבוע וחצי

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב" (דברים, א', א'). רש"י העיר ששמות

ימים מורכבים ומאתגרים עוברים על כולנו. רוחות מלחמה באוויר. מזרח התיכון רותח. עולם גועש. וגם חודש אב המתחיל בימים אלו, שממעטים בו גם ככה בשמחה,

"גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם". פסוק זה, שנאמר על ידי משה בשולי פרשת המרגלים, מפתיע, לא ברור ומעורר מחשבה.

"וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן, לֹא

פרשתנו מזהירה את הדיינים מחולשה בעת שיושבים בדין: "…לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקים…". החזקוני מסביר שיש כאן מעין הבטחה, שאין לדיין לחשוש מתגובה

בימי בין המצרים, ובמיוחד בשנה זו, נעים אנחנו בין נבואות החורבן לנבואות הנחמה והגאולה. בהפטרת השבוע שעבר קראנו על צניעותו של ירמיהו, שסבר כי הנבואה

סיירנו עם תלמידי הישיבה בקיבוץ בארי. עברנו בין בתים חרבים של חברי הקיבוץ שנרצחו ונחטפו, ושמענו סיפורי בלהות על המחדל בשמחת תורה. לצד הבתים השרופים,