קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)כחלק מנאומו המכונן של משה, אנחנו רואים בתחילת הפרשה וידוי אישי וחשוף: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר… אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן. וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה. עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה".
מעניין לחשוב מה העם יודע על הסיפור לפני השיתוף הזה של משה. בזמן חטא מי מריבה הם ראו את ההכאה בסלע, את המים יוצאים, ולאחר מכן ודאי מיהרו להרוות את צימאונם. כשהבלאגן שכך והם חוזרים איש לאוהלו, אולי באופן רשמי ואולי מרכילות שרצה במחנה, הם מבינים שמשה חטא ולא ייכנס איתם לארץ.
ההחלטה של משה לשתף את העם בשיח שהתנהל מאחורי הקלעים כנראה לא הגיע מרצון להתמרמר, אלא כדי להעביר להם מסר. "וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם", ולפי אונקלוס ויתעבר= רגז. לכאורה, ה' רגז עליי בגללכם, וזאת הסיבה שאני לא נכנס לארץ.
משה לא נכנס בדבריו לחטא, לא מספר מדוע החליט להכות בסלע או למה העונש כל כך חמור, אלא מתמקד בתחינה לקב"ה. דרכה הוא בא להעביר שיעור לעם. נסקור את סדר העניינים: משה מבקש שתי בקשות – לעבור את הגבול לארץ ולראות אותה. ה' כועס על הבקשה הראשונה ומתרצה לבקשה השנייה. לאחר מכן, הוא מצווה את משה לחזק את יהושע לקראת המשימה המוטלת עליו.
מכאן ניתן להסיק: הבקשה הראשונה, לעבור את הירדן, אינה קשורה לעניין אישי של משה אלא לרצון להמשיך את תפקידו למען העם; השנייה, לראות את הארץ, היא בקשה אישית וסנטימנטלית. וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם – הסיבה שבגללה אני לא נכנס לא קשורה רק לחטא שלי או שלכם, אלא נעשתה למענכם. התפקיד שלי נגמר ועובר הלאה ליהושע, שהזרקור מופנה אליו מייד בסיום הדברים. לבקשה השנייה ה' נענה, וזכיתי לראות את ארץ כנען.
משה מראה כיצד פונים לקב"ה, איך הוא מקשיב לתחינה, אבל לא חייב להיענות לכל בקשה ושלכל עונש יש תכלית. כאשר יש שגיאה, חטא או תקלה חשוב לתחקר אותה, להציג לציבור ולשים דגש על ראייה לעתיד, וכשמחליטים על תגובה כמו שינוי בנהלים או בדרך הפעולה, לדעת לשקף היטב מה התוצאה או העונש שניתנו ומדוע.
