
ויחשבה עלי לשיכורה
בהפטרת חנה ביום א' של ראש השנה מסופר: וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ: "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ

בהפטרת חנה ביום א' של ראש השנה מסופר: וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ: "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ

הרב ד"ר יוחאי מקבילי יום הזיכרון השנתי של התורה הוא ראש השנה "זיכרון תרועה". מה המסר של אותו זיכרון? המלכת ה'. בכל התנ"ך תרועת שופר

משה מבטיח לעם ישראל (דברים ל', ט') "והותירך ה' אלהיך בכל מעשה ידיך". מה פשר הביטוי "והותירך"? רבי לוי יצחק מברדיטשב מבאר את הפסוק תוך עמידה

תפילותינו בראש השנה לא עוסקות בעצמנו, כביום כיפור, אלא מתמקדות בהמלכת ה' על העולם כולו ובשאיפה "לתקן עולם במלכות ש-די". המלכת ה' היא גם אחד

הפרק השני בספר שמואל א' מתחיל בתפילת חנה. לאחר שנים של עקרות ותפילות, נולד בנה, בשעה טובה. היא מגדלת ומיניקה אותו, ואז מקיימת את התחייבותה

לפני כמה חודשים, מצאתי את עצמי עומד מול המראה. לא סתם מבט חטוף – מבט ארוך, כזה שמסתכל ישר בעיניים. המשקל, הבדיקה הרפואית, הכל פשוט

בחיינו הפרטיים, כמו גם בחיי האנושות כולה, יש נִּסְתָּרֹת וְנִּגְלֹת. בכל אחד מאיתנו יש רבדים נסתרים ועמוקים, שפעמים אף אנחנו לא מודעים להם, וכך גם

ערב ראש השנה תשפ"ו, ועדיין חטופים ישראלים נמצאים בשבי חמאס במצבי הרעבה, התעללות ועינויים. אנשים יקירים פנו אליי בשאלה, האם על פי ההלכה הם רשאים להציע

"אתם ניצבים היום כולכם". המילה 'היום' שמופיעה בפסוק זה, מככבת בפרשות האחרונות בצורה בולטת ויוצאת דופן. פעם אחר פעם, חוזר משה בדבריו על כך שיש

"שתדעי לך שאני ממש, אבל ממש, מתנגד לליצנות הזאת – לנסוע לאומן לראש השנה! זה כמו עבודה זרה!" אלה היו מילותיו של אדם שאני מכירה