נוח להיות אדיש
וַתִּקְרְבוּן אֵלַי וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן (א,כב) וַיְהִי
וַתִּקְרְבוּן אֵלַי וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן (א,כב) וַיְהִי
לאחר שהטעה שמשון את דלילה כמה פעמים, והיא נפלה בפח, חושף שמשון בפני דלילה את העובדה כי כוחו טמון בשערו. על אף אכזבותיה הקודמות היא
פרשת כי-תבוא מעמידה את הלאומיות הישראלית על הברית אשר נתנה בסיני: "אֶת-ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ.
בסוף מגילת איכה (ה', כ"א) מוזכר כוחה של תשובה: "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם". התשובה מתוארת כחידוש ימי קדם, כחזרה לגן העדן הפלאי
קריאתה של פרשת כי תבוא חלה מדי שנה לפני ראש השנה. וכך מובא במגילה לא ע"ב: "תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן
פרופ' דוד גליקסברג על הר עיבל נאמרו שנים עשר (אחד עשר?) ארורים העוסקים בנורמות פסולות המצויות בתחומים מגוונים בסדר החברתי, הן ברמה החברתית והן ברמה
ראשיתה של הפרשה מבליטה את מעמדה המיוחד של ארץ ישראל. "והיה כי תבוא אל הארץ" אינו רק תיאור מצב או שאיפה, אלא אתגר גדול. אין
בקטע המסיים את פרשת כי תצא, מופיעות שלוש מצוות הקשורות לעמלק. המצווה הראשונה מגולמת במלה הראשונה בקטע זה: "זכור", ואילו המצווה השלישית, בצמד המילים האחרונות
אחד המאפיינים הבולטים של המשפט העברי, שהשפיעו השפעה מכרעת על דרך התפתחותו עד ימינו, הוא ניסוחו "על דרך המקרה" (מה שמכונה בלשון משפטנים ניסוח קזואיסטי,
בתוך הפרשה הקצרה והמורכבת של 'בן סורר ומורה' טמונים יסודות מרכזיים של חינוך הילדים. התבוננות בפסוקים מגלה את המעורבות הגדולה של ההורים בענישת בן סורר
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן