
אם פונדקאית במקרא ובזמן הזה
כאשר רחל אמנו לא יכלה ללדת כי עקרה הייתה, היא ביקשה מיעקב: "הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה: וַיָּבֹא

כאשר רחל אמנו לא יכלה ללדת כי עקרה הייתה, היא ביקשה מיעקב: "הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה: וַיָּבֹא
הדו שיח שבין יעקב לרחל, על מצוקתה של רחל, זכה לפרשנויות רבות. רחל, שהיא במצוקה על כך שהיא לא זכתה בפרי בטן (אגב, זה המקום

אבי רט לא בכדי זיהו חז"ל את לבן כמסוכן שבאויבי ישראל: "צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּשׁ לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל

אחת התמונות הקשות ביותר בספר בראשית ובתורה כולה היא דו-השיח שבפרשתנו, בין יעקב אבינו לרחל. "ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב. ותקנא רחל באחותה. ותאמר

כשרחל הגיעה לבאר נקט יעקב נקט את הצעדים הבאים: "וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ: וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב

כל קורותיו של יעקב אבינו בבורחו מפני אחיו עשיו, הם תיאור בזעיר אנפין ואף בצורה סימבולית, לגלויותינו. במוקד העניין נמצא חלום יעקב. החלום הוא השתוקקות

דיאלוג קשה מתנהל בין יעקב ורחל בפרשתנו. אחרי שלאה ילדה כבר ארבעה בנים, פונה רחל העקרה ליעקב ותובעת: "הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי"
כמו במציאות, כך גם בתורה ישנן עסקאות והסכמים שונים בין אנשים. העסקתו של יעקב היא אחת מהן. במהלך ההסכם שהולך ונרקם בין יעקב לבין לבן,
יעקב יושב האוהלים, שזה עתה סיים ארבע-עשר שנות לימוד בבית מדרשם של שם ועבר, עובר שינוי מהפכני בחייו. יעקב עובר מעולם של שקידה ולימוד אל

הפטרת השבוע עוסקת בבריחה. בריחה של עם ישראל ממורשתו, מאלוקיו ומעצמו. כועס בורא עולם על עמו, ששבע– שכח את חסדי אלוקיו וגבה ליבו. בדברי התוכחה