כל המאמרים במדור וישב

קשה עד מאוד היא שנאתם של אחים, דווקא בשל היותם אחים. השנאה חודרת דרך סדק צר, כ'אורח בלתי רצוי' ומתחילה כמחשבה תמימה. עם הזמן היא

לו היינו שואלים אדם מן היישוב מהו המאורע או הנס המרכזי שמצוין בחג החנוכה, היה משיב, קרוב לוודאי: נס פך השמן. אחרים היו מצביעים, אולי,

אחד הרגעים הטראגיים ביותר בקורות ימי ישראל הוא הרגע האכזרי, הציני והבלתי נתפס הזה, בו ילדים עומדים מול אביהם, מבשרים לו את הבשורה הכי קשה

תרבות המחלוקת בישראל מטופחת במקומות רבים בחז"ל. המחלוקת אינה מילה המעוררת אסוציאציות שליליות. להפך. עולמם של חכמים בנוי "אסופות אסופות", ויש בדבריהם דברים לכאן ולכאן,

מילת הקוד והמפתח, בהטיותיה השונות, בפרשה הקשה והטראגית של מכירת יוסף היא – 'אָחִי'. זה מתחיל בתיאור המצב הבסיסי של המציאות: "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה

  במהלך קריאת דברי האחים, רגע לפני ההגעה של יוסף לקראתם, אנו מוצאים שינוי מפתיע בעלילה [בראשית לז יט – כ]: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו

פרשת חייו של יוסף, הנמתחת על פני ארבע פרשיות ותריסר פרקים, יותר מכל אחד מאבות האומה האחרים, זכתה לפירושים הרבה. פשט ודרש, רמז וסוד. אחד

אם עד לפרשת וישב עסקנו בעיקר באירועים חוץ פנימיים שאירעו ליעקב, כמו השנים בבית לבן, המפגש עם עשו ומעשה דינה, פרשת וישב מפנה את הזרקור

בפני אדם הכועס על הזולת כמה אפשרויות – להטיח בפניו במלים בוטות, לבטא הרגשתו במלים עדינות, להתעלם ולהמשיך כאילו דבר לא קרה. איזו מן הדרכים

לאחר מכירת יוסף, מספרת התורה "ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו". במילים "בעת ההיא" קושרת התורה בין הסיפור העגום והכואב של המכירה, של אבלו