
איך נכון להתנהג לאחר חוויה מסעירה?
כאשר אנחנו חווים חוויה גדולה, שמסעירה את הנפש, אנחנו צריכים לעבד אותה לאחר שיוסף נגלה לאחיו, רגע לפני שהם שבים לכנען להביא מצרימה את יעקב

כאשר אנחנו חווים חוויה גדולה, שמסעירה את הנפש, אנחנו צריכים לעבד אותה לאחר שיוסף נגלה לאחיו, רגע לפני שהם שבים לכנען להביא מצרימה את יעקב

ארזי תכנן יחד עם קנטוני העמדת פנים כאילו המעפילים המיואשים עומדים לבצע התאבדות המונית בנוסח מצדה. תפקידו של קנטוני היה, לשכנע את הבריטים באמיתות האיום.

מה גורם לכך שבימי השגרה יש ש'מתנכרים' ושוכחים את אחוות האחים, כלפי בני עמם מכל המגזרים?! ומדוע נדרשות, חלילה, צרות משותפות כדי להרגיש ש'אחים אנחנו'?!

רק הנאמנות לתורה והציפייה לשוב לארץ ישראל, הם המבטיחים את הקיום היהודי בגלות כשנודע ליעקב שבנו יוסף חי היתה תגובתו הספונטנית: "אלך ואראנו בטרם אמות",

פרשתנו מסיימת ומסכמת בעצם מהלך שהתחיל לפני שלוש פרשיות ובו מתגלה יוסף לאחים ונפגש מחדש עם אביו היורד עם כל משפחתו למצרים. שאלות רבות עולות

פרשת ויגש נושאת עמה דרמה כבירה. שיאה בנקודה בה יוסף חושף את הסוד עליו שמר מהרגע בו הוא פוגש ומזהה את אחיו והם אינם מכירים

פעמיים בלבד מופיעה בתורה המילה "להתאפק", ובשתי הפעמים מדובר על יוסף המתוודע אל אחיו בפרשתנו. בהתאפקות של יוסף ניכר תהליך התיקון שהוא עבר. כל גלגולי

החדשות המסעירות, ה- breaking news בדבר אחיי יוסף שהגיעו זה עתה מארץ כנען עושות רעש גדול במצרים. "וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּיטַב

בפרשת ויגש, אנו מוצאים את הרגעים האינטימיים בהם יוסף בוכה ומגלה את השייכות שיש לו למשפחתו למרות שנות הניתוק. מילת המפתח של נאום יהודה, כפי

בחיי האומה ישנן תקופות מוצלחות של 'הארת פנים', שגשוג ושלוה, ויש גם תקופות של חורבן, גלות ו'הסתר פנים' החיים מזמנים לאדם מצבים שונים, חלקם מוצלחים