פזיזות מסוכנת
פרידת יעקב מבניו היא עדות שיעקב מכיר בכל ילדיו כבניו ונציגיו. בחייו לא חסך יעקב שבטו מבניו ולא הסתיר את אכזבותיו מחלק מילדיו. גם במעמד
פרידת יעקב מבניו היא עדות שיעקב מכיר בכל ילדיו כבניו ונציגיו. בחייו לא חסך יעקב שבטו מבניו ולא הסתיר את אכזבותיו מחלק מילדיו. גם במעמד

דוד המלך עומד למות ומכין את בנו שלמה לשלב הבא בחייו: "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר. אָנֹכִי הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ…"
מעט ורעים היו ימי שנותיו של יעקב, כפי שהוא מעיד באזני פרעה. לאחר מסע ארוך מגיע יעקב לסוף דרכו, והוא יודע שעוד עתיד גדול מצפה

"הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" פרשת ויחי מסיימת את ספר בראשית. האבות הקימו אומה. עכשיו, כמו כל אבא טוב, יעקב מבקש

שניים מאבות האומה לקו בעיוורון חלקי לעת זקנתם. אצל יעקב נאמר: "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת", ואצל יצחק: "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ

יעקב מבקש שלא להיקבר במצרים. רש"י מביא שלש סיבות לכך. האחת, "סופה להיות עפרה כינים" (בזמן מכות מצרים), השנייה, "ושאין מתי חוצה לארץ חיים אלא

ברכותיו של יעקב לבניו נוגעות לאופי הבנים, בהווה ובעתיד. יעקב משתמש בדימוי לבעלי חיים שונים. נלמד מכך כללים ועקרונות לעולמנו, כאן ועכשיו. בברכתו של יעקב
בשעה שחזרו בני יעקב מהלווייתו של אביהם, התגלתה העובדה המצערת, שאנו עצמנו נתקלים בה בכל עת– יסוד המשבר בין בני אדם היא שאלת האמון ההדדי.

הפטרת השבוע מתארת את חורבנה של אדום. לדברי הנביא עובדיה, יהיה זה חורבן סופי ודרמטי כל כך, עד שיחרוג מ"פרופיל" החורבן המוכר לנו כבני אנוש.

מעשה בראשית הוא מסתרי תורה, ו"אין דורשין וכו'. ולא במעשה בראשית בשנים. ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו" (משנה חגיגה ב