כל המאמרים במדור ויחי

פרשת הילדות האתיופיות צריכה להיבחן במבט רחב יותר. מדובר במפגש מורכב של מערכת חינוך שהממד הפרטי בה גדול מידי; ברצון שיש בו סתירה פנימית –

במרכז הדרמה המתחוללת בשליש האחרון של ספר בראשית, נפרשת מסכת היחסים המורכבים, הבעייתיים והסבוכים בבית יעקב אבינו. המחנאות השוררת בו בראשית הדרך, מציבה בראשיתה את

אני יכול רק לתאר לעצמי שתקופה של בחירות היא תקופה קשה לקב"ה. כל כך הרבה מחלוקות, מריבות, פילוגים, לשון הרע ושנאה- וכל זה כמובן- למען

אחד המרכיבים של האסטרטגיה הלאומית היא הדמוגרפיה ופיזור האוכלוסין. בתורה קשור מרכיב זה למצות ישוב הארץ. תכנון אסטרטגי זה תלוי בשיקולים סוציולוגיים – של הרכב

יעקב ויוסף, שלא כאברהם ויצחק, עברו תהליך חניטה טרם הקבורה. בימינו, כאשר מקובל לקבור את המת בפרק הזמן הקצר ביותר העומד לרשות העוסקים במלאכה, מפני

יעקב אבינו היה מנותק מבנו האהוב יוסף במשך כמעט עשרים שנה, ובאותן שנים, כך מתארת התורה, סרב לקבל נחמה על אובדנו, וחש בכל עת בצער