תדריך מפקדים בארץ גושן

תדריך מפקדים בארץ גושן
אלוף יאיר נווה,לשעבר סגן הרמטכ"ל

פרשת ויחי חותמת את ספר בראשית ואת פרק האבות בחיי עם ישראל. מספר שמות אנו עוסקים בשבטים שמרכיבים עם, ולא עוד במשפחה.
הפרשה עוסקת בשני נושאים מרכזיים : צוואתו של יעקב על קבורתו ,וברכתו/ תחזיתו לבניו.
השאלה הראשונה שנכון לשאול היא מדוע משפחת ישראל נשארת במצרים לאחר סיום שנות הרעב??
פסוק כח׳ פותח: ״ ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה״. בהנחה והם הגיעו בתחילת שנות הרעב הרי שמדובר על שהיה במצרים לפחות עשר שנים לאחר סיום המצוקה הכלכלית והרעב.
אמנם בפרשה הקודמת ( מה׳,ג׳) הפסוק לא חושש לומר ״ אל תירא מרדה מצריימה״ ,קרי מדובר פה על הישראלים היורדים הראשונים, אלא שיעקב מקפיד שבהמשך יהיה כתוב ( מו׳ ח׳) : ״ ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה״. יעקב מקפיד שיהיה מדובר על ביאה לזמן מוגדר וקצוב ולא על ירידה לנכר.
אם כך מדוע יעקב מתעכב ולא חוזר לארץ ישראל ולחברון ?
אלא כנראה שיעקב פירש כפשוטה את הבטחת הקב״ה ״ אנוכי ארד עמך מצריימה ואנוכי אעלך גם עלה״. יעקב מבין שעוד בחייו הקב״ה יביא לחזרתם לארץ ישראל.
לכן כנראה אינו לחוץ לחזור מיד אחרי סוף הרעב , אולם כאשר נוכח יעקב כי קרבים ימיו למות , מבין שלא הבין נכון את דברי הקב״ה , וכי בניו יחזרו לארץ ישראל רק לאחר מותו.
לכן ממהר לקרוא ליוסף בעל המשרה הבכירה במשק ולהשביע אותו כי לא יקברוהו במצרים אלא בקבר האבות במערת המכפלה. הוא בטוח שזה יהיה תחילת המסע חזרה , ולא המשך ההשתקעות בגולה.
הנושא השני המרכזי בפרשה הוא מה שאנו נוטים לכנות ״ ברכת יעקב לבניו ״. אם קוראים את הפסוקים כפשוטם אין כאן בדיוק ברכות . רוב האחים בטח אמרו לעצמם אם אילו ברכות אז מה הן קללות.
המפרשים עוסקים רבות בדברי יעקב לבניו. יש הרואים בכך ברכות לבניו. יש הרואים בכך נבואה לאחרית הימים. ויש הרואים בכך הבטחה של יעקב לעתידם.
אני מתחבר לפירושו של האברבנאל ואנסה מעט להרחיבו. לדעת האברבנאל יש פה ניתוח מסודר של יעקב לבנים מי יהיה המנהיג, מי לא יהיה ומה התכונות של הבנים שהביאו להחלטתו הסופית להסמכת שבט יהודה כשבט המנהיג בישראל.
ראובן פזיז, שמעון ולוי כליהם חמס מסיפור שכם, זבולון יהיה עסוק בענייני ימאות ונמלים וכו׳.
לטעמי יעקב מניח לפנינו צוואה סדורה ורהוטה. הוא חווה את השנאה בין האחים, הוא סבל קשות מהתנהגותם והוא רואה שגם בגושן היחסים בין האחים קורקטיים ואינם בדיוק יחסי אהבה. לא לחינם לאחר קבורת יעקב חוששים אחי יוסף ״ ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו״.
לפני יעקב עומדת מטרה אחת לעשות הסדרה בין הבנים ולוודא שאחרי מותו הם יהיו מאוחדים בהמשך הקמת העם. לכן לאחר הצוואה מדגיש הכתוב (מט׳ כח׳) ״כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דיבר להם אביהם ויברך אותם איש כברכתו ברך אותם״. המטרה שלאחר מותו יהיו כולם שבטים שווים ומאוחדים.
צוואת יעקב מתחלקת לארבעה חלקים : א. הסדרת מושג הבכורה ב. הסדרת הנחלות לשבטים ג. קביעת המנהיגות והסיבות לכך ד. ברכות לכל אחד מהבנים ( כנראה באופן אישי).
ראובן הינו הבכור הביולוגי וזאת א״א לקחת ממנו אך פזיזותו גרמה לו לאבד את יתר זכויותיו . זכויות אלו עוברות ליוסף שבפועל אחראי לחייהם ורווחתם של המשפחה במצרים ולכן הוא זוכה לנחלה כפולה כבכור בארץ ישראל . זאת מהות החלטתו של יעקב ״ אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי ״.
יהודה יהיה המנהיג , אך לא רק כיון שנחוש כגור אריה , ומאידך אחראי ומיושב בדעתו כאריה בוגר הרובץ בשלווה, אלא בעיקר כיון ש״ יהודה אתה יודוך אחיך ״ זה הטיעון הראשון שמעלה יעקב והטיעון המכריע. מנהיגותו של יהודה מקובלת על האחים והם לא קוראים עליה תגר . לכן יהודה עם תכונותיו הרבות בהן עסקנו גם בפרשה הקודמת, ישכיל להנהיג את ישראל ו״ לא יסור שבט מיהודה״ .
לאחר הפרק המרכזי בצוואה שעוסק בהחלטות ולא רק בהבטחה או נבואה, מתפנה יעקב לברך את בניו באופן אנושי ואבהי.
כך יש להבין כפשוטו את הפסוק ״כל אלו שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דיבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם ״. ניתן להחיל זאת על דבריו הקודמים, אך ניתן לראות פה גם פרק נפרד של ברכות אישיות. יעקב יודע שרוב בניו יוצאים די נבוכים מדבריו הקודמים, ולכן קורא לכל אחד באופן אישי ומברך אותו בברכות המתאימות לו.
לאחר התדריך הקשה אך הברור ולאחריו הברכות המפייסות , מניח יעקב שעם ישראל יכול לצאת לדרך חדשה והוא יכול להאסף אל אבותיו.
תשע"ד