מערכת שבתוןחיים קופל
פתח תקווה
מה התכוון יעקב בבקשתו מיוסף
בתחילת פרשת ויחי קורא יעקב ליוסף ומצווהו: "ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים. ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך" (פרק מ"ז, כ"ט-ל).
מפסוק זה עולות שלוש שאלות: ראשית, הלשון 'אם נא מצאתי חן בעיניך' מתאימה אולי לאסתר המלכה, בפנייתה לאחשוורוש: "אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו" (אסתר ח-ה), שהרי אחשוורוש התעניין הרבה ביופי נשים, אבל אין היא מתאימה ליעקב שמבקש בקשה אחרונה מבנו, שהרי גם אם יעקב לא מוצא חן בעיני יוסף בנו, עדיין בקשתו לגיטימית.
שנית, על שום מה כפל הלשון? אחרי שביקש יעקב "אל נא תקברני במצרים", מדוע הוצרך להוסיף ולהדגיש "ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם"?
ולבסוף, מדוע תשובת יוסף ארוכה "אנכי אעשה כדברך"? יכול היה להשיב בקצרה; "בסדר".
נסביר. יעקב ביקש מיוסף שתי בקשות באותה הזדמנות – הוא פונה ליוסף: "אם נא מצאתי חן בעיניך", כשכוונתו איננה ליופי חיצוני, אלא לדרך התנהגותו היומיומית, דרך חינוכו את יוסף והעברת המסורת. אם דרכי מוצאת חן בעיניך, "אל נא תקברני במצרים", אינני רוצה שתישאר במצרים. אני מבקש שאת המסורת והמורשת הללו תעלה לא"י ושהן ימשיכו שם ע"י נכדיי וצאצאיי. בהמשך הוא מבקש בקשה נוספת – "ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם". אני רוצה שגם את גופתי תעלה לקבורה לא"י ותקברני בקבר אבותיי.
יוסף עונה: "אנכי אעשה כדבריך" – לא רק שאקיים את שתי בקשותיך, אלא שגם אני אבקש את אותן הבקשות מילדיי, שיקברו את גופתי בא"י, וכן יעלו לארץ ישראל את מורשת ותרבות המשפחה. ואמנם, כשיוסף מבקש מאחיו להעלותו לקבורה בא"י הוא אומר כך: "ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת וא-להים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב. וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד א-לוהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה" (פרק נ, כ"ד-כ"ה).
נדייק. למה ביקש להעלות את עצמותיו, וכי את הבשר לא?! למילה 'עצמות' שתי משמעויות: א) עצמות ממש, מהגוף. ב) עצמיות האדם, תוכנו הרוחני, מהותו ומורשתו. יוסף קיים בכך הבטחתו ליעקב אביו לבקש אף הוא שיעלו את מורשת המשפחה לא"י.
והנה, בפרשת בשלח נאמר: "ויקח משה את עצמות יוסף עמו… והעליתם את עצמותי מזה אתכם" (שמות י"ג-י"ט). הקפידו להעלות את "עצמותיו", כפי שהסברנו לעיל. ועוד רש"י מוסיף: "לאחיו השביע למדנו שאף עצמות כל השבטים העלו עימהם שנאמר אתכם", כך שרצון יעקב התמלא על הצד הרחב ביותר.
סיוע להסברנו ניתן למצוא בכלי יקר. על הפסוק "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" (פרק י"ג-י"ט) שואל הכלי יקר – לכאורה המילה "עמו" מיותרת, פעולת משה מובנת גם בלי מילה זו. ומתרץ, שהמילה באה להדגיש שבני ישראל אספו ביזה, כסף וזהב של המצרים, דברים שלא נשארים לעד, שהרי "לא במותו יקח הכל" (תהילים מ"ט-י"ח), אבל מצוות ומעשים טובים שאדם סיגל לעצמו בעולם הזה – הוא לוקח עמו גם לעולם הבא. ובדומה לכך, הסברנו, שמשה לקח מלבד גופת יוסף גם את עצמיותו, תכנו הפנימי, הנהגותיו והליכותיו שעברו מיעקב ליוסף, הכל לארץ ישראל וכבקשת סבא יעקב.
(ויחי תשע"ט)
