לכאורה יש בקומוניזם משנה חברתית וכלכלית סדורה, המגדירה סדרים חברתיים הוגנים וצודקים, מונעת פערים חברתיים, ויוצרת חברה שיתופית ושוויונית. לכאורה הרעיון הקומוניסטי צודק- אז למה
כל המבקש להנחיל את מורשת ישראל ואוצרותיה לבני המאה ה-21 יודע שאחד האתגרים הקשים והגדולים ביותר שניצבים לפניו הוא דרך הנגשתה אליהם. דור, שרבים מצעיריו
פרשת משפטים מניחה את התשתית לבניין החברה הישראלית. מסד נורמטיבי שמבוסס על עקרונות שתכליתם להבטיח חברה אנושית צודקת 'ממלכת כהנים וגוי קדוש'. הרמב"ם, במורה נבוכים,
העוסקים בחריצת הדין במסגרות שונות מכונים גם: שופט, פוסק, דיין, רשם. השורשים הלשוניים והרוחניים של בעלי התפקידים האלה נטועים בדרכי ההבעה הלשונית (משפט, פסוק, רישום)
סיפור קשה מספרים חז"ל על רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל, שהיו הראשונים להיהרג בידי המלכות הרומית. רבן שמעון אומר לרבי ישמעאל שליבו יוצא לדעת
בחלקה הראשון עוסקת הפרשה בדיני חבלות. כאשר אדם חובל באחר עליו לשלם דמי חבלה הכוללים את הנזק, ההוצאות הרפואיות, את ימי ההיעדרות מהעבודה ופיצוי על
פרשתנו נפתחת בדיני עבד עברי ולמעשה "נלחמת", עבורנו ועבור החברה האנושית בכללה, על ערכי מוסר וחירות בתחום ההעסקה ובכלל. "ואין אדם רשאי למכור את עצמו
אני לא אופה עוגות! נכון, אין גאווה גדולה בהצהרה הזאת, אני יודעת ואפילו יש בי מעט מן הבושה, הרי מי לא אופה עוגה? במיוחד כיום,
"על שלושה דברים העולם קיים: על הדין, על האמת ועל השלום, שנאמר: 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" [אבות פ"א מ"ח]. המשפט הוא אחד משני מרכיבי
פרשת השבוע מספרת על אחריותו של אדם אם פגע באחר: "וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף, ולא ימות ונפל למשכב…רק שבתו
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן
