
השופט, המשפט והמזבח
אחת מסוגי הדרשות הנפוצות אצל חז"ל היא דרשת 'למה נסמכה', המבוססת על ההנחה שסדר הבאת הנושאים והעניינים בתורה אינו מקרי, כי אם טומן בחובו מפתח

אחת מסוגי הדרשות הנפוצות אצל חז"ל היא דרשת 'למה נסמכה', המבוססת על ההנחה שסדר הבאת הנושאים והעניינים בתורה אינו מקרי, כי אם טומן בחובו מפתח

הבחירה של עם ישראל באמירת 'נעשה ונשמע', לבחור לקבל על עצמם מראש, עוד לפני הנשמע, היתה שיא של הבחירה האנושית בהיסטוריה – מעין מגה-בחירה. את
שתי סיבות שונות מוזכרות ביחס למצות השבת. בעשרת הדברות שבספר שמות מודגש הצורך בזכרון לבריאת העולם, ובספר דברים הטעם הוא זכירת יציאת מצרים. בספר שמות

פרשת השבוע עוסקת בעצת יתרו למשה להקים מערכת משפט הכוללת פיזור והאצלת הסמכויות לשופטים בדרגות שונות. יתרו רואה את משה חתנו קורס תחת עומס הפניות

בדיבר העשירי התורה מצווה: "לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ". חז"ל ומפרשי המקרא תוהים על מקומו

פרשת יתרו מעמידה אותנו מול ציוויים שיש בהם תמונת מראה עמוקה ליהדותנו. הם נחלקים לכאלה המדגישים את עקרונות האמונה, בין אדם למקום, וכאלה המדגישים את
"על שלושה דברים העולם קיים: על הדין, על האמת ועל השלום, שנאמר: 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'" [אבות פ"א מ"ח]. כמו כן, המשפט הוא אחד

"נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך" תדמיינו לכם שאתם נמצאים בהופעת רוק בפארק הירקון, קהל של אלפי אנשים ונשים עומדים ומחכים שיתחיל

יופייה של התורה שלנו, כך אני מאמינה, היא בהיותה נצחית ורלבנטית לחיינו מאז ולעולם. לעיתים הדבר אינו ניכר מקריאת פשט הכתוב ולשם חיבור ולמידה, אנו

משה רבנו, כולו היה קודש להנהגת האומה ולהבאת דבר ה' לעולם. כך אירע שמשה ישב "לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם… מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב", ולא הרגיש שהתוצאה