הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)במרכז פרשת יתרו מתן תורה במעמד הר סיני. מעמד מכונן, "שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו" (איגרת תימן לרמב"ם). גודלו של המעמד שהוא אינו אירוע חד-פעמי. ההתנהלות של עם ישראל על פי התורה, מאז, הוא מעין המשך שלו. לימוד התורה מהווה לכל לומד מעין מעמד הר סיני אישי, מתמשך, כשהוא לומד מידי יום דברים חדשים, או מגלה דברים חדשים במה שלמד זה מכבר. בברכת התורה שאנו מברכים מידי יום אנו מזכירים את הזיקה שבין הלימוד שלנו לבין מעמד הר סיני: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו וכו'. ויכוין בברכתו על מעמד הר סיני, אשר בחר בנו וכו', וקרבנו לפני הר סיני, והשמיענו דבריו מתוך האש, ונתן לנו את תורתו הקדושה שהיא בית חיינו וכו'" (טור או"ח מז).
בשבת יתרו, שבה אנו קוראים על מתן תורה, עלינו לחזק את המעמד של לימוד התורה בציבור, לדבר על חשיבותו כמצוה העומדת 'בראש הפירמידה', השקולה כנגד כל המצוות, שיש לה השפעה על כל העולם הרוחני, ולהגביר את המוטיבציה של הציבור ללימוד תורה.
מצוות 'תלמוד תורה' שקולה כנגד כל המצוות "ותלמוד תורה כנגד כולם" (משנה פאה א א).
חובתה מוטלת על כולם: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר וכו', חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר: 'והגית בו יומם ולילה'" (רמב"ם תלמוד תורה א ח). 'קביעות העיתים' ללימוד תורה מבטאת גם את הקשר הנפשי לתורה, קשר יציב ולא אקראי (מרן הרצי"ה קוק זצ"ל).
הלימוד 'לשמה' משפיע על מכלול של תחומים. נתמקד במיוחד בהשפעת לימוד התורה על בנין האישיות של האדם ותיקון מידותיו: "כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה. וכו' ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא, ומקרבתו לידי זכות, וכו' והוי צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים" (אבות ו א).
בנין האישיות והמידות תורה היא ולימוד מעמיק היא צריכה. שכן "אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד" (אבות ב ה).
לימוד התורה מעצים את נפש האדם ומחליש את השפעת היצר שמאתגר את האדם: "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו" (קידושין ל ב).
"התורה דווקא היא היא תבלין ליצר הרע. ולא שום השגה בעולם, ולא שום הרגשות עליונות, – דוקא התורה" (אורות התורה יא ח).
"כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר ודאי, ואין דבר מחליש הנשמה לפי היצר כחסרון הידיעה. ואם היתה הידיעה רחבה ועומדת על לב בני האדם לא היו חוטאים לעולם" (רמח"ל – דרך עץ חיים).
רבי פנחס בן יאיר, שסלל את המסילה לבנין האישיות והמידות, ביסס אותה על התורה כמרכיב בסיסי ומרכזי: "תורה מביאה לידי זהירות, וכו'" ("ז כ ב). התורה ממקדת את האדם במוסר האלקי ואינה מסתפקת בבנין המוסר האנושי הטבעי.
"התורה מזככת את המידות ואת כל התכונות הגופניות והנפשיות" (אורות התורה יא ו).
ו"מה שלומדים בקדושה, מתעדן על ידו הרצון והשכל ביחד, והאורה הא-להית באה ממקור העצמי של הנשמה, וממלאה את כל הווייתה, והחיים הרוחניים מתפשטים על כל קצות המהות, כדרך שמתפשט הדם במרוצתו לכל קצות הגוף" (אורות התורה ו א). חיזוק הרצון נותן ללומד את תעצומות הנפש בבנין האישיות ובהתמודדות עם האתגרים של תיקון המידות.
בלימוד התורה אנו לומדים על המידות האלקיות שאנו מבקשים לאמץ לעצמנו: "מאי דכתיב 'אחרי ד' אלוקיכם תלכו', וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והלא כבר נאמר 'כי ד' אלקיך אש אוכלה הוא?', אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה" (סוטה יד א).
בתוך מכלול מקצועות התורה יש מקצוע מרכזי שהעיסוק בו מסייע ללמוד כיצד לבנות את האישיות ולתקן את המידות: "והנה סולם מוצב לעלות בהר ד' ולקנות טהרת הנפש הלא הוא השקידה ללמוד ספרי מוסר, או לשמוע, כי אז ילמד ליראה את ד'" (פלא יועץ – ערך מוסר).
אבן הבוחן של לימוד התורה הוא במידותיו המתוקנות של לומד התורה: "שיהא אדם קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ודבורו בנחת עם הבריות, ומקחו ומתנו בשוק נאה, ונושא ונותן באמונה. מה הבריות אומרים עליו? אשרי פלוני שלמד תורה, אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה. אוי להם לבני אדם שלא למדו תורה – ראיתם פלוני שלמד תורה – כמה יפים דרכיו, כמה מתקנים מעשיו וכו'" (יומא פו א, בגירסת העין יעקב).
תלמוד תורה אינו רק ענין ליחיד. ישנה מדרגה מיוחדת של לימוד תורה, המכוונת לכלל הציבור, תלמוד תורה דרבים: "גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין! וכו', הא דרבים" (מגילה ג ב). של כל ישראל (רש"י שם). זהו לימוד במדרגה בעל חשיבות גבוהה יותר שמחזק ומבסס את ידיעתה ומעמדה של התורה בכלל הציבור. בדומה ללימוד תורה של היחיד המשפיע על מידותיו, לימוד תורה של הרבים משפיע על מידותיה של האומה ומעצב את דפוסי ההתנהלות של כלל הציבור. בשל חשיבותו הרבה אסור לבטלו אלא במקרים חריגים (שם).
(יתרו תשעז)
