פרשתנו מפרטת בתיאור בגדי הכהנים בכלל, והכהן הגדול בפרט. בתוך פירוט זה מובאים דיניו של הציץ. אחד הפסוקים מתאר את מעלתו של הציץ וחשיבותו (שמות
הפחד מפני סטיגמות עוצר בני אדם רבים לקבל עזרה, ולהסיר מעליהם את המשא הכבד הרובץ עליהם. הדברים נכונים בעיקר בשני מישורים. מישור אחד הוא המצוקה
שמעון יצחקי (שיץ), רו"ח נשיא אלביט הדמיה כל יהודי ירא שמים יודע שכל ממונו ניתן לו על ידי בורא עולם כפקידון. למען יקיים את מצוות
בצווי לבניית המשכן, הקב"ה מדגיש את הסיבה לקיומו: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה',ח'). הפרשנים מציינים, שתפקיד המשכן היה, להשכין את מציאות הקב"ה בתוך
בפרשת תרומה מעניקה לנו התורה הצצה ראשונית במשכן, שלימים עתיד יהיה להפוך למקדש, בית ה'. אלפי פרטים ופרטי פרטים מצויים בהלכה בכל הנוגע לדיני המשכן
חרב הפיטורין המאיימת על צוארי רבים מעם ישראל ומבצעת את זממה מחייבת היערכות חברתית כוללת מולה. בשבת "תרומה" מטבע הדברים עולות המחשבות של התמודדות עם
פרשיות נזיקין שבפרשת השבוע מלמדות יסוד הלכתי פשוט וחד – האדם אחראי. הוא אחראי לשורו ולחמורו שלא יזיקו, הוא אחראי לאש היוצאת מתוך שדהו; הוא
נוסח הדיבר הרביעי שבפרשת יתרו שונה בתכלית מנוסח דיבר זה בפרשות ואתחנן. בפרשת יתרו מצווים אנו לזכור את יום השבת בעוד שבפרשת ואחתנן מצווים אנו
מאז קבלת התורה , היתה בעם ישראל התלבטות מתמדת: האם מותר לעשות שימוש בחכמת הגויים , או שמא התורה אסרה שימוש כזה בתכלית האיסור בציווי:
מאת חננאל ובר, רו"ח, MBA פרשת יתרו היא הפרשה הראשונה שבה מופיעות המצוות הגדולות והמפורסמות ביותר לעם ישראל – עשרת הדיברות. שאלה גדולה הקשורה בפרשה
