פסוק זה מפרשתנו (שמות לה,ג) מוכר וידוע, והוא מוסיף איסור על מלאכת ההבערה, אף שזו נכללה כבר באיסורי המלאכה הרבים שמוזכרים בתורה ביום השבת. בשל
פרשיות המשכן רצופות פרטים ופרטי פרטים, של מידות, ושיעורים, סיפורי בדים, בגדים וחומרי בניין. ועד כדי כך מרובים הם הפרטים, שלא תמיד נותנים אנו את
"וללוי אמר" (דברים ל"ג, ח) – למה נאמר, לפי ששמעון ולוי שניהם שתו בכוס אחד, שנאמר "ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב
בפרוס הבחירות הקרבות ובאות, עולה שאלה הלכתית קשה למדי, מתוך דברי התורה בפרשתנו. מפורש בתחילת הפרשה (שמות ל,יב-יג): "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם
לוחות ראשונים ולוחות שניים ד"ר אמנון אלדר מנכ"ל רשת אמי"ת התורה והמדרש טורחים לפרט לנו את ייחודם וחשיבותם של הלוחות הראשונים: א. הלוחות הראשונים הם
הכרעה קשה עמדה בפני אהרון הכהן בשעה שעמד מול העגל. חכמינו (סנהדרין ז ע"א) מספרים כי הוא נאלץ לבחור בין שתי אפשרויות גרועות. אפשרות ראשונה
פרק שלם (פרק שני ממסכת בבא בתרא) ייחדה המשנה לחובת ההרחקה של אדם מנכסי חברו, בשביל למנוע הפרעה של סדר החיים התקין. בכלל זה מצווה
מגילת אסתר היא מגילת העם היהודי בדורות האחרונים. מגילה שסיפור החורבן והבניין, השואה והתקומה, ישראל והעמים, הפרט והכלל, שזורים בה לכל אורכה. גם שמה של
תנועת תורה ועבודה קשרה קשר עמוק לארץ ישראל כבר מראשית ייסודה. למעשה מדובר בשני סוגים של קשרים. קשר אחד הוא עצם מעשה ההתיישבות בארץ. ה"מזרחי"
למרות שכיחותו, תוכן המונח "קדושה" או "מקום קדוש" אינו ברור כלל ועיקר. במהלך הדורות הוצעו לו עשרות הגדרות, שונות ומשונות, ועדיין אין אחת מהן שיכולה
