
כשהיציבות בחיינו מתערערת
כדי להתמודד עם מצב משברי יש לעמוד מולו לא נרפים, חלשים ורופסים, אלא יציבים- 'הִתְיַצְּבוּ' מצב של משבר אישי או לאומי, הוא מצב המייצר תחושת

כדי להתמודד עם מצב משברי יש לעמוד מולו לא נרפים, חלשים ורופסים, אלא יציבים- 'הִתְיַצְּבוּ' מצב של משבר אישי או לאומי, הוא מצב המייצר תחושת

בערב שבת שעברה נרצחו באכזריות מתועבת שבעה ונפצעו קשה שלושה, ביציאה מבית הכנסת בנוה יעקב שבירושלים. השבת, בשלח, שבת שירה, ערב ט"ו בשבט, יסתיימו ימי

הסיפור הציוני שהתחדש בעת המודרנית- הנטיעות- הוא ההגשמה והביטוי הערכי-לאומי של זיקת האדם למקומו בט"ו בשבט תש"ט התקיימה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים הישיבה הראשונה של

בסופה של פרשה מרוממת רוח, על שירת הים הנשגבה שכלולה בה, ניסי המתקת המים במרה, השלו והמן, באה פרשה שנראית נטועה לא במקומה. פרשת מלחמה

אומה אינה יכולה להתנהל ללא חוקה וחוקים, אחרת עלולה להיות אנרכיה קריעת ים סוף היתה נקודת שיא, שבמהלכה הגיעו ישראל לאמונה שלמה בהקב"ה. אולם בספר

המלחמה הזו איננה סתם שדה קרב, מדובר במחלוקת יסודית על מהותו של העולם, ועל מקומו של הטבע בו תיאור מלחמת עמלק חותם את פרשתנו. המלחמה,

בפרשת השבוע עוברים בני ישראל את ים סוף, בדרכם למעמד הר סיני: "וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חוֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם". בעקבות כך נעסוק
פרשת השבוע מובילה אותנו אל סיומה של תקופת שעבוד מצרים. אחרי מאות שנות עבדות ואחרי שמצרים משלימים את המכה העשירית במניין המכות. התוכנית מתקדמת בהתאם

לקראת היציאה ממצרים מצווה אלוקים את משה: "…ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אותו בהם". מה ההסבר לאקט

משה בא אל פרעה, ואומר לו בשמו של הקב"ה את שעתיד להתרחש: "כחצות הלילה אני יוצא בתוך המצרים". השימוש בביטוי "כחצות" מעורר תחושה של בערך,