פרשתנו עוסקת בבגדיו של הכהן הגדול. אחד מבגדיו המיוחדים של הכהן היה החושן. בתוכו היו נתונים האורים ותומים, שבאמצעותם היו שואלים בסוגיות לאומיות גורליות. החושן היה מונח על ליבו של אהרון, והכתוב מדגיש זאת באמצעות חזרה משולשת של המילה לב:
"וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ… וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן… וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד".

החושן הונח מעל ליבו של אהרון הכהן. אולם, העובדה שהכתוב חוזר על כך שלוש פעמים נועדה להדגיש שהמיקום על הלב הוא אינו רק פיזי, אלא גם רוחני ומהותי. ניתן לומר, שתפקידו המרכזי של החושן הוא להזכיר לאהרון שתפקידו לייצג את כלל ישראל. העיסוק בעבודת הקודש עלול להביא את הכהן לשקוע בתוך עולמו הרוחני ולהותירו מרוחק ומנותק מהעם. שמות בני ישראל הנתונים בחושן נועדו להזכיר לאהרון שהוא שליח העם. לכן גם נקבע שמיקומו של החושן יהיה על הלב, שכן הלב הוא משכן הרגש והחמלה. כאשר משה גדל בצעירותו בארמון פרעה, הוא יוצא אל אחיו לראות בסבלותם, ומסביר רש"י: "וירא בסבלתם – נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם".
יש למצוא את המקום גם לפרגון כדי להביא לידי ביטוי את התכונה המיוחדת של אהרון הכהן – לב טוב
אולם, נראה שיש פן נוסף במיקום החושן מעל הלב. אחד מחששותיו של משה בעת שהוטלה עליו השליחות להוציא את ישראל ממצרים, היה המפגש עם אהרון. משה, האח הצעיר, כביכול "עוקף" את אחיו הבכור ומתמנה למנהיגם של ישראל. הקב"ה מרגיע את משה ומבטיח לו שאהרון ישמח עד מאוד על המינוי, ואף ילווה את משה בעת שליחותו: "וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ". חז"ל העריכו את הפרגון של אהרון, וכך מסביר רבנו בחיי: "וראך ושמח בלבו. לא היו מתקנאים במעלתם זה על זה… ושמח בפיו לא נאמר, אלא בלבו, אמר ר' שמעון בן יוחאי הלב ששמח בגדולת אחיו ילבש אורים ותומים, שנאמר: 'והיו על לב אהרן'". מקומו של החושן על ליבו של אהרון הוא עדות לפרגון שנתן אהרון לאחיו הצעיר משה.
יום שישי ושבת אלה הם ימי "פורים קטן". הסעיף האחרון של השו"ע בחלק "אורח חיים" דן ביחס למעמדו של פורים קטן: "יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון. ואין נוהגין כן, מ"מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים; וטוב לב משתה תמיד".
השו"ע סבור שיש לציין בריבוי סעודה את ימי פורים קטן. אך מעניין שבחר השו"ע לחתום את חלק "אורח חיים" במילים: "וטוב לב משתה תמיד". לב טוב זו תכונה מרכזית בעבודת ה', כפי הנאמר במסכת אבות: "צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם… רבי אלעזר אומר לב טוב. אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך שבכלל דבריו דבריכם". כאשר יש לאדם עין טובה כלפי המציאות, ליבו טוב בטובת האחרים והוא ידע גם לפרגן להם. אהרון נכנס אל הקודש כאשר הוא עטור בחושן כדי ללמדנו עד כמה לב טוב הוא משמעותי לכפרתם של ישראל.
בימים אלו, כשיש כל כך הרבה צער וכעס, צריך למצוא את המקום גם לפרגון ולמילים טובות כדי להביא לידי ביטוי את התכונה המיוחדת של אהרון הכהן – לב טוב.