
נצח ישראל
הפטרת פרשת זכור מהווה עבורי כתב חידה. היא נקראת סמוך לחג הפורים, משום חובת מחיית עמלק, אולם תוכן האירועים בה אינו משרת כלל ועיקר חובה

הפטרת פרשת זכור מהווה עבורי כתב חידה. היא נקראת סמוך לחג הפורים, משום חובת מחיית עמלק, אולם תוכן האירועים בה אינו משרת כלל ועיקר חובה
פרשת תצווה פותחת במצוות העלאת נר התמיד: "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" (שמות כז כ). רש"י מדגיש את ההבדל בין

שמו של משה רבנו אינו נמצא בפרשת תצווה ורבים ההסברים שניתנו לכך. ברם, עובדה מעניינת נוספת בפרשתנו. הקב"ה אינו מתעלם ממשה חלילה, אדרבה, במקום הפניה

אנו מורגלים לחיות בתוך מערכת מצוות מסועפת. כל מצווה מתפרטת להלכות ולגדרים מדויקים המתווים את דרכנו, מגבילים אותנו במידה המדויקת ומכוונים אותנו לחיים ערניים של

שבת פרשת "תצווה" ("זכור") סמוכה השנה לפורים. קיים מכנה משותף מעניין במיוחד בין הפרשה לבין מגילת אסתר, והוא נושא הבגדים. נושא זה בולט בפרשה ובמגילה,
את פרשת תצווה קוראים אנו בדרך כלל בסמוך לפורים. לעיתים קרובות זו גם פרשת זכור. אנו קוראים את החובה למחות את עמלק בעיקר בהקשר פורים,

הפטרת פרשת זכור מהווה עבורי כתב חידה. היא נקראת סמוך לחג הפורים, משום חובת מחיית עמלק, אולם תוכן האירועים בה אינו משרת כלל ועיקר חובה
למי שייך הכבוד עו"ד ירון קנר מנהל מרכז הינם " וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (כ"ח, ב'). לבגדי הכהנים מטרה ברורה: הם נועדו לכבד
אחד הנושאים המופלאים ביותר בעולמה של תורה הוא היחס העשיר והעמוק שלה לגוף. התורה עוסקת בגופו של אדם בהיקפים רבים, ובין השאר מייחסת לתהליכים ביולוגיים

הרבה פעלים יש בעשרת הדיברות, ובהם אחד יחיד ומיוחד- 'כַּבֵּד'. מעניין לשים לב שהפועל הזה כַּבֵּד לא נאמר לגבי מצוות שבת או כשרות, וגם לא