כל המאמרים במדור שמות

לפני למעלה משבוע קרתה מהפכה במדינת ישראל. אני לא מדבר על עזה או איראן, מכירת וויז לגוגל או משהו שקשור לפוליטיקה (אולי כן בעצם). אני

בהקמת המשכן נאמר (שמות כ"ה, ח' – ט') "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו

שני חוטים עדינים, רגישים ומשמעותיים שזורים בין פרשת תרומה לבין חודש אדר שאנו נמצאים בתחילתו. חוט החסד והנתינה, וחוט הפרטים הקטנים. לאחר האירוע הגדול של

איתא במדרש (שמות רבה, פרשה לה, סימן ו): "דבר אחר: 'וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן' – א"ר אבין משל למלך שהיה לו איקונין נאה. אמר לבן

"לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה'יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (עוקצין פ"ג מי"ב) – בדברים

הרב יוגב כהן בשונה ממאות שנות גלות, שבהן ההשתייכות לקהילה הייתה ברובה וולונטרית, והיחיד קיבל על עצמו במודע או במשתמע את נורמות הקהילה, מדינת ישראל

בעקבות שלושת הטורים האחרונים שפרסמתי בנושא "איסור נגיעה", קיבלתי תגובה מרב יקר, שחזרה על עצמה גם בשיחות נוספות. ההערה נגעה לביטוי הרווח "שומר נגיעה", וההצעה

בפרשת השבוע מספרת לנו התורה על אחריותו של אדם אם הוא פוגע באדם אחר, "וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף, ולא ימות

ברשותכם, בואו נדבר על אחד מהסודות הכמוסים ביותר של המגזר שלא תמיד אוהבים לפתוח אותו: מוסר התשלומים, או אם תרצו: הלנת השכר. דווקא במגזר הזה

פרשת משפטים היא אחת הפרשות המשפטיות וההלכתיות המובהקות שבתורה. היא רוויה בגופי הלכות ומכסה תחומים משפטיים מרכזיים, שרבים מהם מתפרסים על מסכתות שלמות בש"ס. הפרשות