יישר כוחך ששיברת את הלוחות!
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר" (שמות ל"ב, י"ט) עם ירידתו
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר" (שמות ל"ב, י"ט) עם ירידתו

חטא העגל צרוב בהיסטוריה היהודית כאחת הטראומות הקשות ביותר. במשך שנות דור, יש לו "תשלומין", ואסונות רבים שפקדו את העם היהודי במהלך השנים נזקפים ל"זכותו",
בתחילת פרשת כי תשא מופיעה מובלעת של דיני המשכן, הכוללת את הכיור וכנו, יחד עם שמן המשחה ואופני השימוש בו. רבים מגדולי הפרשנים התחבטו באשר
ד"ר אמנון אלדר הציווי על השבת חוזר בפרשתנו, לאחר שנצטווינו עליו בעשרת הדברות (שמות כ, ח-יא) ובפרשת משפטים (שמות כג, יב). הצו על השבת בפרשתנו
מיהם עובדי העגל של ימינו ? קל מאוד להטיח האשמה זו באחרים, ולטעון כי בוודאי אין מדובר בנו עצמנו. לא זו בלבד, אלא שבדרך כלל
חלק נכבד מתוכנה של הפרשה עוסק בבגדיו של אהרן הכהן. אולם הפרשה פותחת דוקא במצות הבאת השמן למאור: וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ
עמוס בר דע בעקבות הפרשות העוסקות בעשיית המשכן וכליו ובגדי הכהונה דנו בשבוע שעבר, פרשת תרומה, ביחס בין שני צדדי האמונה, המעשה והמחשבה, כאשר טענו
הרב אופיר סעדון, עו"ד וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן: אוֹ נוֹדַע
שלמה הכט בסופה של פרשת תצווה אנחנו נתקלים ב"הפתעה": כלי נוסף לכלי המשכן, בפרשה שרובה הוקדש לבגדי הכהונה, ואף לאחר שתואר תהליך חנוכת המשכן. אין
ברשימתנו הקודמת עסקנו בתפיסת המשכן של המלבי"ם, וכעת נבוא לחקור תיאור שונה שמופיע בידי אחד מחכמי דורו, ר' משה סופר, המכונה ה"חתם סופר", רבם של