
קצת סבלנות, חברים
התחלת דרכו של משה כמנהיג רצופה, לכאורה, בכישלונות, וחלוקת הפרשות הראשונות של ספר שמות כמו באות להדגיש כישלונות אלה. פרשת "שמות" הסתיימה כשהתביעה של משה

התחלת דרכו של משה כמנהיג רצופה, לכאורה, בכישלונות, וחלוקת הפרשות הראשונות של ספר שמות כמו באות להדגיש כישלונות אלה. פרשת "שמות" הסתיימה כשהתביעה של משה

איך נולד מנהיג? והאמנם מנהיגות היא תכונה מוּלֶדֶת או נרכשת ונלמדת? שאלות חשובות אלה מנסרות בחללו של עולם מזה אלפי שנים, ואין להן תשובה אחת,

לאחר מכת הברד, שהכתה קשות במצרים, נוצרה שם אווירת נכאים והייאוש התעצם אצל פרעה ועבדיו. בתוך המציאות הקשה שהמצרים היו נתונים בה, בין הבטחת

סבל וכאב היו מנת חלקו של העם היהודי, תחת הקלגס המצרי ולאורך ההיסטוריה כולה. בפרשתנו מונחתות מכּוֹת על המשעבד ודרמת המאבק לשחרור בני עמנו

ברכת כהנים נתפסת ממבט ראשון כאקט חד-סטרי. הכהנים הם המברכים והעם הם שמתברכים. בשל כך, אין זה קל להזדהות איתה. כיצד יכולים כהנים, שהינם בסופו

בפרשתנו משה מעביר לעם את ההבטחה האלוקית הכוללת את חמש לשונות הגאולה, אך העם: "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" (שמות ו' ט').

כמעט שנה עברה מאז התחילה המגפה ובחסדי שמים 'האור מתחיל להיראות בקצה המנהרה'. מבצע 'חוזרים לחיים'- מבצע חיסונים חסר תקדים, ברמה בינלאומית, מסמן את 'תחילת

'שלח את עמי' מבקשים משה ואהרן בפרשת שמות, אבל כל האותות וכל המופתים וכל המסרים, לא עוזרים מול פרעה הטוען בעקשנות – "מי ה' אשר

עולם גזירותיהם של חכמים ודיני דרבנן הוא אחד העולמות המרתקים ביותר בהשתלשלותה של תורה. הוא מעלה שאלת יסודיות ועמוקות ביותר: מדוע מה שלא אסרה

"במקום שאליו אני הולך היו רבים כבר לפני, השאירו שביל, השאירו עץ, השאירו אבן לרגלי, ומה אני אשאיר אחריי, האם אשאיר איזה דבר?…" (מתוך: "הייה