המבנה הציבורי הראשון של העם היהודי הטרי שזה עתה נוצר עם ויצא ממצרים הוא המשכן-המקדש: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". בנסיבות הללו של עם שנמצא בתנאי
ארץ ישראל שלפני מלחמת ששת הימים הייתה קטנת ממדים, ללא חברון ושכם, בית לחם ויריחו. הכותל המערבי, קבר רחל ומערת המכפלה לא היו נגישים. אגדה
השאיפה לאמת צרופה ולטבעיות אינה קלה לרכישה. לכך עמל האדם כל חייו, להיות טבעי ולא מצופה, להיות אמיתי ולא צבוע בפרשת תרומה מתוארים הכלים השונים
פרשת תרומה מתחילה את רצף הפרשיות המדברות על בניית המשכן. כילד, אני זוכר שהלכנו לבקר בדגם המשכן בתמנע- ליד אילת. זו הייתה חוויה מרגשת ואני
להוציא את צה"ל, מורשת הקרב, וזיכרון הנופלים מתוך הוויכוח הפוליטי 'מכון הראל' הוקם בחיספין בשנת תשנ"ז (1997) לזכר תלמידי, קצין השריון ובן הישיבה, סגן
יש חשש שמא החתן ישתכר לפני החתונה, ואז קידושיו יהיה קידושי טעות, שהרי כדי לקדש צריך דעת גמורה בפרשת השבוע מאריכה התורה בבניית המשכן:
תושבי א"י מתפללים על בני הגולה במקומות הקדושים ומקיימים מצוות יישוב הארץ גם עבור בני הגולה, ובני הגולה תומכים בהם כלכלית מספרים על רבי ישראל
פרשתנו פותחת סדרה של פרשיות העוסקות בעניין בניית המשכן, וידועה השאלה האם המקדש הינו לכתחילה או בדיעבד? שהרי מצד אחד מופיעה פרשת תרומה, בה מתחילים
בהקמת המשכן אנו מוצאים את חשיבות ההתנדבות הכתוב: "אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים" [קהלת ז כט] מלמד אותנו שהאדם
עובדתית, היצירה הישראלית העיקרית נוצרה כולה בארץ ישראל בעקבות דברי הבבלי על הפסוק: "בְּטַבְּעֹת֙ הָאָרֹ֔ן יִהְי֖וּ הַבַּדִּ֑ים לֹ֥א יָסֻ֖רוּ מִמֶּֽנּוּ" (שמות כה, טו), כותב בעל
