
שפה יהיה לפיו לא יקרע
כשאר פרשיות המשכן, עמוסה פרשת תצווה בפרטים ופרטי פרטים. זר כי ייקלע לבית הכנסת, עשוי לחשוב שהגיע בטעות לשיעור בבית ספר "שנקר". גזירה ותפירה, צביעה

כשאר פרשיות המשכן, עמוסה פרשת תצווה בפרטים ופרטי פרטים. זר כי ייקלע לבית הכנסת, עשוי לחשוב שהגיע בטעות לשיעור בבית ספר "שנקר". גזירה ותפירה, צביעה
שמעון יצחקי (שיץ), רו"ח יו"ר אלביט הדמייה הרש"ר הירש בתחילת פירושו לפרשתנו עומד על נקודה נפלאה העומדת במוקד תפקידו של המחנך. זאת הוא עושה, כדרכו,
הרב ארי לנדא במסגרת כלי המשכן המתוארים בפרשה , משה צווה על עשיית המנורה. ציווי זה מורכב מפרטים רבים וחלקם מורכבים מאד בעשייה כפי שנכתב
פרופ' עדו קנטר, המחלקה לפיזיקה, אוניברסיטת בר אילן פרשת תרומה מכילה מילים חדשות אשר לא הופיעו בתורה לפני כן כדוגמת המילה "תרומה", "ידבנו" "זר", "חשב",
פרשת תרומה מתחילה בתרומות ישראל השונות למעשה המשכן ומיד לאחד הפסוקים שלטעמי הינו מהחשובים ביותר בתורה ״ ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״(כה׳ ח׳). על פי
דרור מרמור, עורך נדל"ן ב"גלובס"- פרשה וכלכלה למה "ויקחו" ולא "ויתנו" לי תרומה? התשובה "הקלאסית" אומרת שיותר משתרומה היא מעשה של נתינה לאחר היא דווקא

המשכן והמקדש הם מקומות של השראת שכינה ובכל זאת שונים הם בבניינם ומהותם. בעוד שהמקדש הוא קבוע אינו נייד ומיקומו במקום שבחר ה' הרי שהמשכן
פרשת תרומה, הראשונה בפרשות המשכן, מפרטת את ציווי הכרובים (שמות כ"ה): "וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת:…וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה

ה"תרומה" – ההתנדבות, הייתה מאז ומתמיד אחד המאפיינים המרכזיים בעולמה של החברה היהודית. מאות ואלפי הגמ"חים המצויים בחברה הדתית יעידו על כך: למן מוצץ ושרוך
אוהל מועד – למילה "מועד" יש שתי משמעויות. השימוש המקובל במילה נעשה בשדות השיח של מושגי הזמן: חגים ומועדים, מועדים לשמחה וכדו'. אולם בפרשתנו אנו