
ארבע כיתות על הים התיכון
בלבול ומבוכה אחזו בעם ישראל עם הגיעו אל קרבת ים סוף, כשהתברר שמצרים רודפים אחריהם. כשהם נתונים בסכנה קיומית בין המצרים ובין הים, צצו בקרבם,

בלבול ומבוכה אחזו בעם ישראל עם הגיעו אל קרבת ים סוף, כשהתברר שמצרים רודפים אחריהם. כשהם נתונים בסכנה קיומית בין המצרים ובין הים, צצו בקרבם,
"והמים להם חומה מימינם ומשמאלם"- במרכזו של נס קריעת ים סוף עומדת הפיכת קרקעית הים ליבשה. יצירת שטח יבש למעבר בני ישראל בבטחה מצידו האחד
האדם המאמין חי בין השתדלותו לקדם ולהשיג את צרכיו בפעילות אנושית לבין מסירת בטחונו לישועת ה'. הביטחון בה' הוא אחת התכונות המאפיינות את השלמות האנושית.

אחת המצוות הראשונות שנצטוו בני ישראל בצאתם ממצרים היא: "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה",

פרשת השבוע, פותחת בתיאור יציאת מצרים, ומספרת בין היתר גם על כך שמשה לוקח את עצמות יוסף עמו (שמות י"ג י"ט). עצמותיו של יוסף ממשיכות
קריעת ים סוף הייתה המשך ישיר של מכות מצרים. בעוד שהמכות הביאו את פרעה להכרה מלאה בהקב"ה הרי, שהמטרה הבאה הייתה להטביע את פרעה ולהחליש

נס קריעת הים להצלת עם ישראל, וטיבוע פרעה וצבאו בים, היו השלב הסופי והמכריע במהלך היציאה ממצרים. נס זה גם יצר הרתעה לטווח ארוך בקרב

המדרש מגלה שבקריעת ים סוף מלאכי השרת תמהו מה ההבדל בין העמים, שבזכותו ניצל עם ישראל בעוד המצרים טבעו. בעל ה'כלי יקר' (שמות יד כב)

אורה הגדול של שירת הים, הניצבת במרכז הפרשה, דחק מעט לשוליה – גם במישור הטקסטואלי, לסוף הפרשה, גם במישור התודעתי – את פרשת המלחמה בעמלק,

יש דברים בחיים שאין בהם קיצורי דרך, ושצריך לעבור אותם ובהם באופן מסודר שלב אחרי שלב, בלי דילוגים ובלי מניפולציות. בחיים צריך לסנכרן בין הרגש