כל המאמרים במדור בשלח

מאז ראשית האנושות נגזר על האדם – "בזיעת אפך תאכל לחם". במהלך הדורות העצמנו את גזירת הקב"ה לא רק לדאגה על הצרכים הבסיסים, אלא לדאגה

נחשון בן עמינדב, כידוע, הוא זה שקפץ ראשון למי ים סוף. סיפור זה מופיע במסכת סוטה [לז.] "אמר לו  רבי יהודה: לא כך היה מעשה,

קשה שלא להקביל את סיפור הימים שלפני קריעת ים סוף למציאות ימינו, בעיקר כשאנו מצרפים לדברי התורה שבכתב את המבט המיוחד של חכמי האגדה שבתורה

  לפני כשבוע וחצי צוטט דובר פוליטי באמירה מקוממת: "אני אגיד משהו שאולי הנציגים החרדים לא אמרו אותו עד היום, אנחנו לא שותפים כל כך

במאמרו אשתקד על פרשת בשלח, מציע ד"ר גבריאל חזות פרשנות מאירת עיניים שמחברת בין אירועים שונים במסע בני ישראל, תוך הענקת משמעות עמוקה כחלק מתוכנית

"נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה" (מגילה יד, א), ושירת דבורה הנביאה שאנו קוראים בהפטרה, הוצרכה לדעתי לדורנו. בימי דבורה "חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל", ושבטים בישראל נאלצו למגן

בעידן המלחמה המודרנית בת ימינו, שבה מתנהלים הקרבות לא רק ב"שדה" – ביבשה, באוויר ובים – באמצעות כוחות שריון, צנחנים וחי"ר; מטוסים וצוללות, אלא גם

לאחר שהלכו ישראל במדבר שלושה ימים בחוסר מים מצאו ישראל מים, ובעקבות כך מועבר מסר, "ויאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ד' אֱלקיךָ…ְוהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל