
מדוע מקריאים לכהנים את הברכה?
הקושי בהבנת פעולתה של ברכת כהנים נובע מתפיסתה כמאורע חד-צדדי, בו עומדים אנשים נבחרים על הדוכן ומברכים את העם שעומד לפניהם. ואולם, בפועל, טקס

הקושי בהבנת פעולתה של ברכת כהנים נובע מתפיסתה כמאורע חד-צדדי, בו עומדים אנשים נבחרים על הדוכן ומברכים את העם שעומד לפניהם. ואולם, בפועל, טקס

"עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – עֶבֶד ה' הוּא לְבַד חָפְשִׁי…” (ריה"ל) בפרשות הקודמות תבעו משה ואהרון את שחרורם של ישראל. אך לא חופש, במובנו

קריעת ים סוף הוא אירוע היסטורי ומפעים, המעורר את משה ובני ישראל לשורר את שירת הים. בסיומה אקורד מפתיע. אנו מתבשרים בבניית בית המקדש כעל

המים מכסים שני שליש מכדור הארץ, ומהווים 70% ממשקל גוף האדם. בלי מים לא יוכל האדם לחיות יותר מכמה ימים. די בכך כדי להראות

לפני כמה שנים, הייתי בקליפורניה אצל חברים. בסעודת שבת התארחה שם אישה שממש ביקשה לדעת את תאריך הלידה שלי. היא למדה אסטרולוגיה ועוד כל מיני

מושקו היה פנטזיונר. חולם בלתי נלאה. מגדולי ההוזים. אבל כפי שנהג לומר: בין "הוזה" ל"חוזה" מבדיל רק קו אחד קטנטן, דקיק. ואת הקו הזה הוא

כשבני ישראל מצאו עצמם בעמק הבכא, בין ים סוף הרוגש לפניהם לבין המצרים הדולקים אחריהם, משה הרגיעם: "אַל תִּירָאוּ… ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן".

פרשתנו פותח בפסוק: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה

פעמיים בלבד נאלץ החבר להודות בפני מלך כוזר כי הוא (מלך כוזר) צודק. באחת מהן, מקשה מלך כוזר כך: "… אם כן, הלא אתה עובר

עם שלם עושה דרכו אל מעברי הגבול כדי לצאת מתחומי הטריטוריה של הממלכה המצרית, שם שימשו כעבדים. הכתוב מתאר לנו את הכוונת הא-ל בשאלת מעבר