
העולם החרדי איבד את דרכו והקצין
מאז אמירתו המיתולוגית הידועה של הרב שך, שמי שנמצא בישיבה ואינו לומד מסכן את הלומדים ובגדר רודף, עברו הרבה מים שאין להם סוף בהיכלי הישיבות.

מאז אמירתו המיתולוגית הידועה של הרב שך, שמי שנמצא בישיבה ואינו לומד מסכן את הלומדים ובגדר רודף, עברו הרבה מים שאין להם סוף בהיכלי הישיבות.

בפרשת השבוע, 'שמות', נפגשים אנו לראשונה בדמות החשובה ביותר בתולדות עם ישראל ואחת הדמויות החשובות ביותר בהיסטוריה האנושית – משה. משה הוא שילוב יוצא דופן

משה רועה את צאן חותנו במדבר, ולפתע הוא רואה תופעה יוצאת דופן: סנה (שיח קוצני) בוער שאינו נשרף. משה מייד משנה את מסלול הליכתו: "אָסֻרָה

במעבר מחומש 'בראשית' לחומש 'שמות אנו עוברים מספרם של יחידים: האבות, האימהות והבנים, לספר שעוסק בציבור, בקולקטיב. ייתכן שדווקא בשל כך הספר מתחיל במניין שמות

רגע אחרי הניצחונות הגדולים של עם ישראל ורגע לפני החלוקה של הארץ לנחלות, בא פרק י"ב בספר 'יהושע' ונותן לנו את רשימת החיסול שמתחילה עוד

"למה תכה רעך" – במידה עמוקה מאוד, זוהי התורה הראשונה שלימד משה רבנו את עם ישראל. את הזכות לומר דברים אלה הוא רכש מכך שהוא

במסורת יהודי אתיופיה, הלידה הייתה תהליך טבעי שהתבצע בסביבה הביתית, תוך שמירה על טקסיות וכבוד למעמד. בבית הוכן מקום מיוחד ללידה, שבו האישה ישבה בתנוחת

הפרשה פותחת בניסיונות של פרעה להתמודד עם הבעיה הדמוגרפית, שנתפסה בעיניו כמאיימת על העם המצרי "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד, ותמלא הארץ
במעבר מחומש בראשית לחומש שמות אנו עוברים מספרם של יחידים: האבות, האימהות והבנים, לספר שעוסק בציבור, בקולקטיב. ייתכן שדווקא בשל כך הספר מתחיל במניין שמות

"וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה." [שמות ב-ו] חז"ל הפליגו בשבחה של בתיה בת פרעה, שהצילה את משה