
יש שמיעה ויש שמיעה
" וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּֽי־הוֹצִיא ה' אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָֽיִם" (שמות יח, א). המילים וישמע יתרו 'מדברים'

" וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּֽי־הוֹצִיא ה' אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָֽיִם" (שמות יח, א). המילים וישמע יתרו 'מדברים'
סיפור ההתארגנות לקראת מתן תורה ודרכי קבלתה בפועל, אינו רק סיפור היסטורי ואינו רק עמוד תווך ויסוד באמונתנו. יש בו כדי לפרוס את המתחים המרובים
ליתרו ולאברהם היה לכאורה מסלול חיים דומה, שניהם נולדו בסביבה אלילית ושניהם הכירו לבסוף את בורא העולם, ואעפ"כ יש הבדל במסקנות של השניים. אברהם, כיון

גניבה, היא מצוות לא תעשה מהתורה, של לקיחת חפץ בחשאי, ללא ידיעת הבעלים, ונלמדת מהפסוק: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא יט')

עשרת הדברות – מופיעים בתורה פעמיים, בפרשת יתרו, ובפרשת ואתחנן. המסורת היהודית רואה את התורה כולה, על תרי"ג מצוותיה, כדבר ד', אלא שהיא ניתנה "ביד
איסור "לא תחמוד" מופיע בעשרת הדברות בשני הקשרים שונים. הציווי שבפרשתנו עוסק באיסור חמדת אשת חברו והציווי בספר דברים עוסק בחמדת רכושו. בדרך כלל, התורה

הבחירה של עם ישראל לקבל את התורה הייתה בחירה מכוננת. השלכותיה רלוונטיות דורות רבים אחריה. לבחירה של עם ישראל קדם, עפ"י חז"ל, מהלך בו התאפשר
"כי לבעבור נסות אתכם בא הא-לוהים" – עולם הניסיונות משמיים העסיק את גדולי ישראל לאורך הדורות בשלושה הקשרים שונים. ראשית – מהו שורש המילה ניסיון
שמואל גולדברג, מנכ"ל המכון הטכנולוגי HIT, חולון לשמוע ולעשות מעשה "וישמע יתרו את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל

הבחירה של עם ישראל באמירת 'נעשה ונשמע', לבחור לקבל על עצמם מראש, עוד לפני הנשמע, היתה שיא של הבחירה האנושית בהיסטוריה – מעין מגה-בחירה. את